ביקורת ספרותית על מלחמת הלב מאת הת׳ר אורגרון
ספר בסדר

---

הספר מבטיח מלחמה, מלחמת לב, ומקיים.
קייטי, חיילת, חובשת, מוצבת בבגדד. נשואה עם ילד. נאמנה למולדת ולגבר האהובים של חייה.
הסיפור מתחיל בבסיס צבאי, מלא טוטסטרון וממשיך בשבי שהוא גיהנום.
קייטי עדין אישה, חיילת, חובשת ונאמנה. קייטי נלחמת, שורדת ותומכת בחברה לשבי, כריס.

עם שחרורם מהשבי, פצועים ובטראומה קשה מתחיל תהליך ההחלמה וממשיכה המלחמה של הלב לחיים, מלחמה לחזור לשגרה של פעם או לשגרה שפויה, חדשה.

במהלך הספר קייטי מתנצלת, מצטערת.
על מה שאבד ושהיא לא מצליחה/לא יכולה להחזיר.
על האהבה שהיא בטוחה שיש בה.

קייטי במלחמת לב, מצטערת.
גם אני מצטערת.

הספר מנסה לקחת את הרומן הרומנטי למקום אחר, לשבי ומלחמה, לפוסט טראומה, נאמנות, תקוה, אופטימיות וריסוק.
מהי שגרה ואיך החיים והשגרה משתנים בגלל הנסיבות (ע״ע קורונה).

אני מצטערת כי הספר החליש את הגיבורה קייטי, שאכן מגיע לה אות גבורה את אשר עברה ותהליך החלמתה,
ובמקום לחזק אותה, אחרים עשו את הבחירה בשבילה והכריעו את המלחמה עבורה.

אני מצטערת, הספר לא הצליח להגיע למקום אחר ולגעת בלב. שלי.
ספר בסדר אבל אפשר לוותר.

» ביקורות נוספות של michalro
» ביקורות נוספות על מלחמת הלב