ביקורת ספרותית על משפט בוונציה מאת רוברטה ריץ'

---

איזק לוי ואשתו חנה, המיילדת היהודיה, מגדלים בביתם את מתיאו בן החמש שאימצו לאחר שהוריו מתו ממגיפה קשה ואת בתם הקטנה ג'סיקה.
חנה מאבדת את מתיאו בשוק ולאחר שבועות מתישים של חיפושים מתיאו כנראה נחטף בחזרה לוונציה ע"י דודו האכזרי פוסקארי שמעוניין לקחת חסות על הילד כדי לשמש אפוטרופוס על הון שמגיע לו לפי החוק כבן של איש אצולה.
פוסקארי לא לקח בחשבון שעליו יהיה להוכיח בפני השופט שהילד הוא אכן צאצא לבית די פדובאני והוא מתבקש ע"י השופט להביא את חנה המיילדת בחזרה לוונציה כדי שהיא תאשר שהיא יילדה את מתיאו והוא אכן בן אצולה.
פוסקארי יודע שרכוש כבד עומד על הפרק והוא לא מתכוון לוותר על כלום ובלית ברירה הוא כותב מכתב לחנה בעזרתה האדיבה של שותפותו לקונספירציה – צ'סקה.
בדרכי תחבולה מצליחים פוסקארי וצ'סקה לגרום לחנה שנמצאת בהריון מתקדם, לעזוב את קונסטנטינופול ולהגיע לוונציה כדי לפגוש את מתיאו הקטן.
חנה בורחת באישון לילה לונציה כדי להציל את מתיאו הקטן.
במהלך העלילה חנה עוברת דילמות קשות שעלולות לסכן את חייה ואת חיי מתיאו, אהבתי את דמותה האמיצה והחזקה, הסתקרנתי לקרוא על תקופה קשה בה היהודים סבלו מרדיפות קשות מידי הכנסיות והנצרות ונשים ניהלו את משק הבית וגידלו ילדים אבל היו לא פחות חזקות ויעילות מהגברים של אותה תקופה.

» ביקורות נוספות של חנוש
» ביקורות נוספות על משפט בוונציה