ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 ביולי, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
צ'ארלי צ'פלין הצליח להעביר תופעות חברתיות לשפת הקולנוע. ראיתם את "זמנים מודרנים"? סרט שעשוי באמצעים פרימיטיביים (יחסית לטכנולוגיה היום) מצליח להמחיש את הקפיטליזם באופן שגם אני מסוגלת להבין. עובדה ידועה היא שחוסר הבנה יוצר הסכמה והתנהגות המנוגדת לאינטרסים שלך. לדוגמה - אף אחד לא מצליח להמחיש לאמריקאים ה"עמך" את הנחיצות בביטוח-רפואי לכל, הם ממשיכים להתנגד למה שעומד בינם לבין חולי ומוות.
פראצ'ט עושה דבר דומה בספריו. מאחורי הסיפור עם ההומור הנונסנסי הוא מנסה להמחיש מבנים חברתיים מורכבים שאנחנו כל כך רגילים לקיומם – שאיננו שואלים "למה" או "בשביל מה זה טוב". והפעם – המערכת הפיננסית.
למשל – במטבע אפשר לקנות תפוח ולאכול אותו ולהמשיך להשתמש במטבע. אבל אי אפשר לאכול את המטבע. הדוגמה הזו מתמצתת את נושא הכסף שהוא דימוי של רעיון שרק היותו מוסכם גורם לך להתייחס לדיסקית-פח ברצינות.
או, למשל, שכר העבודה של עובדי המטבעה עולה במקצת על יכולת הייצור שלה. כלומר בשביל להפעיל את המטבעה משעבדים את אמצעי הייצור שלה לשירות הציבורי...
או, למשל, הלקוחות שהבנקים רוצים. עשירים שיכולים לכופף את הבנקאים ולהשיג עוד (הרבה) כסף במחיר זול ואם במקרה הם הופכים חדלי-פירעון - הבנק הפסיד המון כסף. הבנקים אינם רוצים עניים כלקוחות, למרות שאלה זקוקים למוצר שלהם וישלמו עבורו במחיר גבוה.
הסיפור הוא מעין המשך של "מהומה רבה על לא דוור", עם אותן דמויות. סתמבור שהעמיד את הדואר על הרגליים והפך אותו למתפקד, משתעמם קשות מלהיות אזרח מהוגן ופורץ לו בלילות סתם בשביל הכייף. ואז מגיעה הצעה שאי אפשר לסרב לה (סירוב מסוכן מהסכמה, שגם היא די מסוכנת...) לנהל את המטבעה המפסידה כספים ואת הבנק הצמוד לה – ולהבין סופסוף את ההיגיון העומד מאחורי מערכות פיננסיות. הסיפור הוא סיפור הרפתקאות שנון, לכאורה, שאפשר להביא ממנו דוגמאות בקורסים לכלכלה.
ספר מבדר כתוב בלשון פראצ'טית, ומאחורי ההומור השטותניקי עומדים נושאים רציניים ביותר. כל המבנה הפיננסי והחברתי של מדינות מורכב, למעשה, מהסכמה לראות את אמצעי-התשלום הוירטואלי כמשהו המייצג ערך. סחר-חליפין שהיה נהוג בעולם העתיק הוא מסורבל (אני יכולה לתאר לעצמי את פרצופי השכנים שלי אם הייתי צועדת למעלית עם עז שניתנה לי תמורת שירותי המקצועיים...) בקיצור – המערכת הפיננסית היא הבסיס לתרבות שלנו. תחשבו על זה.
האירונייה של פראצ'ט מרקיעה שחקים בספר הזה ומצאתי אותה - ואת הנושא - רלוונטים היום מתמיד. יאהבו את הספר אלה שההומור המורכב שלו מדבר אליהם, אלה שמוכנים להתמודד עם סיפור מורכב שהמציאות שבו מחופה בשכבות רבות של אגדה פנטסטית, כי אם נתחיל לחשוב על הנושא ברצינות אולי נתחיל לחשוב על שינוי וזה כבר ממש מסוכן.
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, רץ.
ימיה של צבירת רכוש כימי האנושות. ומי שהיה לו רכוש רב יותר - בצאן, בחיטה, או בעבדים - היה מכובד יותר. זה היה גם לפני הימים של הכסף, כאשר המסחר היה באמצעות חליפין. הכסף צמצם את הצורך במחסני-ענק ובשמירה עליהם והפך רעיון ליכולת יצירת רכוש בלי לתפוס הרבה מקום. |
|
|
רץ
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מהו כסף אמצי הוא ערך בפני עצמו - כמו העובדה שכסף הוא כלי המעניק סטאטוס הישגי לבעליו.
התחלתי לחשוב על כך בזוית מעניינת שמקי זוהר כינה את ביבי נכה כלכלי - שיש לבצע עבורו תיקון הכרחי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
לא יודעת איך אפשר להפוך סיפור של פראצ'ט לסרט. הסיפור פה הוא תמיד התשתית לרעיונות/בדיחות/אילתורים והקשרים אסוציאטיבים. אבל אם נהנית - דיינו |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת. תודה!
את "מהומה רבה על לא דוור" לא קראתי. את הסרט דווקא ראיתי, אך לא נשמטה לסתי מרוב פליאה ותדהמה. ייתכן שהספר יותר טוב, אבל הז'אנר לא כל כך קורץ לי. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
ראוי להוסיף את הברכה שציטטת לאן שצריך... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
חלילה וחס רעיונות סוציאליסטיים! הדוגמה היא ביטוח בריאות שהיום כל אחד מבין שהוא ההבדל בין חיים למוות. ברוב העולם המערבי יש כזה לאזרחים. באמריקה, כמו בעולם השלישי, אין. |
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לא יודע איך אפשר לקרוא ספר של 370 עמ' בשלושה ימים.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
ולכן נהוג לברך: ברוך אתה כסף כספנו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
סקירה טובה מאוד, יעל.
אני יכול רק לומר שלא קל לקדם רעיונות סוציאליסטיים או סוציאליים בעת הזו לא באמריקה, לא באירופה, בשום מקום.
|
35 הקוראים שאהבו את הביקורת
