ביקורת ספרותית על האדם מחפש משמעות - מבוא ללוגותרפיה מאת ויקטור פראנקל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 ביולי, 2020
ע"י הקוראת


טוב על הספר הזה לא צריך לדבר הרבה, הוא מוכר כמעט לכל אחד שיודע לקרוא. ומתישהו בחיים אכן תחליט שהגיע הרגע לבדוק על מה כולם מדברים.

בחיפוש אחר משמעות, החלטתי לקרוא סוף סוף מה יש לספר הזה להוסיף לי.

חלקו הראשון והגדול יותר, מדבר על חוויותיו של הסופר במחנות הריכוז. דבר מעניין כשלעצמו, ואולי מכניס אותך לאט לאט להבנת המשמעות של החיים. ניתן לראות כי מדובר באדם משכיל ומלא משמעות ותקווה.

בחלקו השני הסופר מנסה לצמצמם את תורתו - הלוגותרפיה, אל תוך מספר עמודים מועט.
את החלק הזה צריך לקרוא כמה פעמים ולא רק כי העברית יחסית של פעם (אני חוששת שבעוד כמה שנים נצטרך תרגום לעברית מדוברת), אלא כי יש שם מילים משמעותיות והסברים חשובים להבנה.
הדוגמות שמביא הסופר מהמטופלים שלו מאוד עוזרות לבהר את ההסבר שקדם להן.

מסקנה שאני יוצאת איתה היא: משמעות = אחראיות.
להיות משמעותי זה למעשה לקחת אחראיות על משהו או מישהו, כלומר מצב שבו אם אתה לא תיהיה - אף אחד אחר לא יוכל לעשות את זה.
הסופר ממליץ לכל אחד לחשוב על משהו או מישהו שבלעדייך הוא יהיה חסר.

בנוסף הוא מחדד לך את העובדה שלאדם, תמיד תמיד תמיד תהיה בחירה. גם בשואה ובכל מקום או מציאות אחרת. האדם יכול לבחור לא רק בעצם המציאות עצמה, אלא בצורה שהוא מתבונן בה. אדם יכול לבחור באלו משקפיים הוא רואה את המציאות.
אהבתי את הפיסקות המדברות על הפשר לסבל (ואיזה סבל הוא ראוי) ואת זו שדיברה על אהבה.
נקודה חשובה שהוא מזכיר היא הצורך לראות את המטופל כבן-אנוש, לראות את האדם שמאחורי המחלה, ולא לראות בו רק "מכונת מח מקולקלת". זה מרגש ומעיד על אנושיותו הרבה של הסופר.
במהלך קריאת ההסבר שהוא מביא על תורתו, היה נדמה לי שכיום הטיפולים מבוססים הרבה על דבריו (c.b.t, פסיכולוגיה חיובית).
אני חושבת שהספר יהיה ברור יותר לאנשים עם רקע מסוים בתורות הפסיכולוגיה, אך עדיין מומלץ לכולם.
מחכה לקרוא את ספריו הנוספים, הבנתי שהם מסבירים טוב יותר את הנושא ומעמיקים בו.

---

סיכום החלק השני של הספר:

*מיקוד בעתיד (ולא כמו פרויד, בעבר) אך עם הבנת ערך העבר (-לגמרי חשבון נפש עפ"י היהדות).

*גילוי הפשר בחיים ניתן באמצעות:
א. עשיית מעשה (יוזמה?).
ב. התנסות בחוויה של ערך (חוויה של טבע, אומנות או חוויה עם אדם אחר, כמו אהבה).
ג. סבל (שאיננו בר שינוי).

*לוגודרמה (דמיינו את עצמכם בסוף חייכם).
*פשר עליון.
*הומור כיציאה ממעגל-קסמים של חרדת הציפייה (כוונה פראדוקסית).
*חירות הבחירה של האדם, בכל מצב.

---

משפטים נבחרים מהספר:

"האחרונה בחירויות האדם: לבחור את עמדתו במערכת נסיבות נתונה".
***
"לחיות - פירושו לסבול. להתקיים - פירושו למצוא פשר לסבל".
***
"תגובה לא תקינה על מצב לא תקין היא בגדר התנהגות תקינה".
***
"מהלומה שהחטיאה את מטרתה עשויה להכאיב יותר ממהלומה שקלעה אל המטרה".
***
"אם יש בכלל טעם לחיים, צריך שתהא משמעות גם לסבל".
***
ביסמארק: "החיים משולים לביקור אצל רופא שיניים. אתה סבור כי הגרוע מכל עוד לפניך, אך הוא כבר עבר".
***
שפינוזה: "ריגשה שהיא סבל, פוסקת מלהיות סבל כשאנו מציירים לנו אותה בתמונה ברורה ומדויקת".
***
"הדמעות העידו כי האדם מחונן בעוז הרוח הגדול ביותר, העוז לסבול".
***
המשמעות היא: "כאשר מתברר חוסר האפשרות למצוא תחליף לאדם, אותה שעה מופיעה אחריותו של אדם להוויתו ולרציפותה בכל גדולתה. אדם המכיר באחריותו לנפש אחרת המצפה לו באהבה, או באחריותו לעבודה שלא נשלמה".
***
"אשר חווית- שום כח שבעולם לא יוכל לגזול ממך".
***
"דאגתו של האדם, ואף יאושו, על מידת כדאיותם של החיים הם מצוקה רוחנית אך בשום פנים ואופן אינם מחלה נפשית".
***
בנוגע למציאת פשר לסבל שניתן לריפוי: "זו לא תהיה גבורה אלא מזוכיזם".
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
הקוראת (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
שאלה חשובה. אולי במטרות קטנות יותר? סימני דרך
Rasta (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
העובדה שיש אלף ואחת דרכים היא לא הנקודה שניסיתי להעביר, גם כתבתי אותה, אלא איך לשמר את זה, איך לא לשקוע.
הקוראת (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ל-rasta גם אני תוהה אם המשמעות כולה היא החיפוש אחריה.
וברור שיש אלף ואחת דרכים, אולי זה טוב, כל אחד יבחר במה שמתחבר אליו יותר.
ממליצה גם לשמוע את ההרצאה של וינרוט הוא מדבר על זה.
הקוראת (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ממליצה גם על שני סרטונים שראיתי לאחרונה ומתקשרים לעניין:
א. דבריו של פרופ' עודד קרבצקי בפודקאסט של עמרי כספי.
ב. הרצאתו האחרונה של יעקב וינרוט ז"ל.

(פשוט לחפש ביוטיוב)
Rasta (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
כתבת יפה על הדבר הזה שכולם כאחד מחפשים להיאחז בו, כל אחד מפרש בדרכו שלו, בסופו של יום, בעיניי, כנראה שכולם כבר שם, הם מצאו את זה, יש מצב שזה גם לא רק משהו אחד אלא מספר נקודות אור. השאלה או בעצם המבחן הגדול ביותר זה איך לשמר את זה, איך לא לשקוע, כי לחיים יש נטייה לדפוק אותנו לא פעם ולא פעמיים. וכמו שהסופר עבר את מה שעבר ויצא עם מסקנות כאלו יש גם אחרים שכנראה יצאו עם מסקנות אחרות, אם שרדו. לאדם תמיד תהיה בחירה, לגמרי, לא תמיד זה עוזר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ