"הכניסה חינם, ילדים בחצי המחיר"
הילד דני מגיע מתוסכל לביקור השבועי שלו אצל הדוד הרווק הרוקח מר סבוני. התסכול נוסע ממשימת שיעורי הבית שקיבל "רק כי אני טוב בחשבון" לכתוב חיבור על הים הדרומי. הילדים שאינם טובים בחשבון, כלומר אלה שיש להם דימיון כביכול, קיבלו משימה פשוטה הרבה יותר - לכתוב על בניין של ארבע קומות.
כמו הרבה מבוגרים דורשי טוב היום ובעבר נחלץ הדוד לעזור לאחיין המסכן בכתיבת החיבור. אלא שכדי לכתוב על הים הדרומי, יש להגיע לים הדרומי, נכון? וכך הולכים להם דני והדוד, וסוס בשם נגרו קבלו שחובר אליהם, אל הים הדרומי. הדרך עוברת, כמו שראוי ורצוי במקרים של מקומות עתירי דימיון, דרך הדופן האחורית של ארון הבגדים. וכך הם הולכים, עוברים במדינות רבות ושונות כמו ארץ העצלנים, המקום שבן מתקנים הורים מקולקלים, ועיר העתיד שיש בה טלפונים ניידים, מכוניות אוטונומיות, ועיתונים המופיעים בענן. ולבסוף עוברים את קו המשווה, מגיעים לים הדרומי, ופוגשים שם את פטרוזיליה שהיא ילדה המשובצת בשחור ולבן. בסוף כמובן חוזרים בשלום הביתה, ואפילו עם חיבור כתוב.
35 במאי, כותבת חברתי אביגיל קנטרוביץ', הוא תאריך חתרני, המתקיים במקביל למציאות האמיתית ומאפשר פיתוח מציאות חלופית ומדומיינת במקביל לראליות האפורה. במובן מסוים כל מי שפותח ספר וקורא, יוצא בעד הדלת האחורית של ארון חדר השינה אל עולם מקביל שנמצא אי שם בעולם, או סתם מתוך הראש של מחבר כזה או אחר. לכן היום הזה, הידוע בעולם האפרפר והרגיל שלנו כיום ארבעה ביוני, הוא שלושים וחמישה במאי, והוא חגם של חובבי ספרות הבידיון באשר הם.
חג שמח!
![35 במאי [מהדורת 1975]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers44/448257.jpg)

















