ביקורת ספרותית על אלמנות מאת אריאל דורפמן
ספר טוב

---

#
הסיפור שמאחורי הסיפור מעניין מאד. דורפמן, יליד צ'ילה, תמך בסלוודור איינדה, שהיה הנשיא המרכסיסטי הראשון בעולם שנבחר בבחירות דמוקרטיות. איינדה משל זמן לא רב, פחות משלוש שנים. שכנתה הדמוקרטית(!) של צ'ילה לא ראתה בעין יפה נשיא מרקסיסטי אצלה ביבשת. פשוט לא יעלה על הדעת. בתמיכתה בוצעה הפיכה צבאית אלימה, איינדה מת (נרצח? התאבד?) וגנרל פינושה, מנהיג החונטה הצבאית, עלה לשלטון שם. החונטה עשתה מה שחונטות כאלה עושות באותם איזורים בעולם. היא שמרה על בטחון האזרחים. לצורך זה עשרות אלפי צ'יליאנים נחטפו ונרצחו ומספרים לא ידועים של אזרחים צ'יליאנים נוספים נעלמו וגורלם לא נודע.

דורפמן, שגלה אחרי ההפיכה לארצות הברית הדמוקרטית, וחי בוושינגטון, רצה לכתוב את הסיפור מזווית ראותו. הוא חשב – במידה רבה של צדק, כנראה – שאם יכתוב על צ'ילה ספרו לא יפורסם בה. לכן החליט לכתוב על ארץ אירופית כלשהי – אולי יוון – הנמצאת תחת דיקטטורה צבאית כלשהי – אולי גרמניה הנאצית. הסיפור מתאר גוויות המתגלות בנחל בכפר עני, בו נשארו רק נשים וילדים. הגברים נחטפו ונעלמו ואיש אינו יודע מה עלה בגורלם. את הגוויות הצצות בנחל אי אפשר לזהות – הפנים והגוף מושחתים כתוצאה מעינויים ושהייה במים. אבל אז מתייצבות נשות הכפר – אלה שהגברים הקשורים אליהן הועלמו והן למעשה אלמנות/אמהות שכולות/בנות ואחיות שכולות – ותובעות את הגוויות לקבורה, בטענה שמדובר בבני משפחתן. קציני המשטרה בכפר השומרים על הסדר בכפר מטעם השלטון מנסים להתמודד עם גל זיהוי גוויות לא סביר ומניחים, כמובן, שמדובר בסוג של מרד, או בביקורת על השלטון, שכמובן מחייבת התמודדות כוחנית עם המתמרדות. וכך ניצבים זה מול זה נשים פשוטות וקשות-יום ושוטרים-חיילים חמושים, שכוחם העודף הוא לפעמים חולשתם.

המשל והנמשל בסיפור – הכתוב היטב ומבהיר את הנקודה – ברורים. הניסיון להעתיק את הסיפור לארץ אחרת אינו מצליח לשטות בקורא. כי בסיפור החיילים והשוטרים הם בני עמן של האלמנות, הביטויים והשפה בה משתמש הסופר אינם מזכירים את יוון (חוץ מהשמות בהם יש צלצול יווני). הדבר היחיד המזכיר את יוון הוא סופו הטרגי הידוע מראש של הסיפור, אבל בעצם בסיפורים כאלה הסוף תמיד ידוע מראש וההיסטוריה חוזרת על עצמה. אפילו את העינויים כבר אי אפשר להמציא – על כולם חשבו כבר קודם.


0

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אלמנות