ביקורת ספרותית על תעלומת מוביל הגמלים מאת יצוק עזוז
ספר טוב

---

ספר ביכורים של יצחק עזוז המגולל תעלומה של מוביל גמלים שנעלם. לאן? איך? מתי? למה?

התעלומה מתרחשת בתחילת המאה העשרים בעת השלטון העות'מאני בארץ, ובעיצומה של העלייה השנייה שנקראה גם "עליית הפועלים". ארץ ישראל באותה עת נמצאה במרכז ההתעניינות של מעצמות אירופה והרקע להתעניינות מכמה סיבות: האנטישמיות ברוסיה (פוגרום בקישינב וכנופיות המאות השחורות), הצעת אוגנדה וכישלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה. לכל המאורעות הללו מוסף גם פרסומו של יוסף ויתקין בכרוז המפורסם: "קול קורא" שפנה למנהיגי הציונות ברוסיה להתיישב בארץ ישראל.

עולי העלייה השנייה באו עם אידיאולוגיה: עבודה עברית, כיבוש השמירה וחידוש השפה העברית. באותה תקופה א.ד. גורדון שהפך למנהיגם, פיתח תורה שמוכרת לרבים מאתנו "דת ועבודה". עבודת האדמה, הגשמה עצמית, אהבת הטבע, והתנגדות לסוציאליזם פורמאלי, שהיו חלק בלתי נפרד ממאפייני העלייה השנייה.

הספר "תעלומת מוביל הגמלים" מתרכז בשנת 1909. באותה שנה הוקם גם ארגון "השומר" ורוב המתישבים התיישבו ביפו, ירושלים וחיפה. צורת התישבות הזו נעשתה מתוך התעקשות להבדיל בינם לבין עולי העלייה הראשונה. לדוגמא: המאבק על דיבור אך ורק בשפה העברית, ולא בשפה זרה כדי שלא תזכיר להם את התקופה הגלותית.

הפרק הראשון נפתח בגרישה יושב מול הקישלה ביפו, תוך חשש שהתלונה במשטרה על הכסף שנגנב ממנו לא תניב פרי. לעומת זאת, איגור עמד על כך שכן התלוננו על גניבת הכסף. מי גנב את הכסף? לאן הכסף נעלם?

לאחר סירוב של כמה מובילי גמלים ומורי דרך מוסלמים הגיע גרישה בעזרתו של איגור – "הרוסי מיפו" לסביח-מוביל גמלים מיפו שהסכים לקחת את גרישה ואשתו לירושלים. (איגור עצמו הגיע ליפו מרוסיה לפני שנתיים כעולה רגל ונשאר ביפו. במהלך ביקורו ביפו הוא למד מעט ערבית, והחל לשמש כמתווך בין הרוסים שהציפו את העיר לסוחרי יפו).

לאחר סיכום הדברים ותשלום על ההובלה, סוכם שגרישה ואשתו ימתינו בבוקר המחר, לסביח והגמלים במרבץ הגמלים, והוא ייקח אותם לירושלים כפי שהובטח. אבל... לאכזבתם סביח לא הגיע? מה קרה לסביח?

מה בסך הכול רצה גרישה לפני החזרה לרוסיה? שבמהלך ביקורו בארץ ישראל התחנה האחרונה במסעו תהיה עם אשתו בעיר הקודש-ירושלים. לכן, מכאן ואילך לא היה מנוס לפנות למשטרה ולהתלונן. היומנאי כתב את התלונה והעבירה לסולימאן – החוקר התורכי של תחנת המשטרה.

מהפרק השני ואילך העלילה מגוללת את סיפורה של המחרשה, שאמורה היתה לנחות מאיטליה לטובת חקלאי הקומונה ביאזור, ואת תעלומת היעלמותו של סביח שלא הגיע למפגש עם גרישה ואשתו.

מה הקשר בין המחרשה לגרישה?

הכתיבה מרתקת וכוללת חקירת משטרה, בליווי רקע היסטורי של חלוצי הארץ. התקווה מול האכזבה, הביצות, המלריה, החום המעיק והגעגוע למשפחות שנותרו אי-שם באירופה.

הספר נע על פני שבוע של חקירה, עם קשת רחבה של דמויות מגוונות ומסקרנות, שלכל אחת סיפור משלה. רובי העקשן והמאוהב בשתי נשים, לאה מנח"ש שהתגוררה אצל מוסטפא אבו-אחמד העשיר ובעל הפרדסים ביפו, פנינה שנחתה בקומונה מוינה, אברהם המנהיג של קומונת החלוצים ביאזור, סולימאן החוקר התורכי ומפקד הקישלה היפואית, אחמד בנו של מוסטפא, חאלד אחיו של מוסטפא וגם תינוקת בשם חפציבה.

אהבתי את דמותו התמימה של רובי, דמותה של לאה שבלית ברירה נאלצה לפעול כפי שפעלה, והופתעתי מסולימאן החוקר התורכי שלמרות הרקע המוסרי, פטריארכלי היה גם אנושי.

רמז קטן לכם: לא לחינם יצחק עזוז השתמש בתחילת הספר במשפט מתוך הספר "כנפיים שבורות" של ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן: "... כי האנוכיות ממחישה למרבית הגברים את המשך החיים בגופי הבנים, והם מבקשים להוליד כדי שיהיו מונצחים על פני האדמה."

לסיכום: ספר ביכורים מרתק עם מסגרת ותמונה רוויה בקשת של דמויות מגוונות, מנהגים ותרבויות של פעם וקורטוב של נוסטלגיה.

הספר הזה הצליח לזרוק אותי לתקופה של תחילת המאה הקודמת עם טוויסט היסטורי מסקרן.

קריאה נעימה.

לי יניני

אופיר ביכורים-הוצאה לאור, פרוזה-מקור, 334 עמודים, 2019

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על תעלומת מוביל הגמלים