בצפון איטליה, סמוך לגבול המשולש של אוסטריה, שוויץ ואיטליה, עומד מגדל כנסייה באמצע אגם. האגם, שאיחד שני אגמים, נוצר כתוצאה מהקמת סכר ב-1950, כשהמטרה הייתה ייצור חשמל. הכפר שהוצף ונהרס, ושממנו נשאר רק מגדל הכנסייה, שמו היה קורון וינוסטה. היה כפר נוסף, סמוך, בשם רזיה, שהוצף גם הוא. המגדל על המים, מן הסתם אטרקציה תיירותית, הסעיר את דמיונו של הסופר, מרקו בלצאנו, והוא טווה עלילה קולחת על רקע מאורעות מלחמת העולם השנייה ובניית הסכר.
במוקד העלילה, טרינה, תושבת קורון, כותבת לבתה את קורותיה.
הקונפליקטים המשתקפים בסיפורה של טרינה, נגזרים בעיקר מהמעמד הגיאוגרפי-פוליטי יוצא הדופן של האיזור, שהשתייך לאיטליה אבל היה בפועל חלק בלתי נפרד מהרצף דובר הגרמנית של גרמניה - אוסטריה. כך, בתקופה מסוימת נאסר על התושבים להשתמש בגרמנית, ובתקופה אחרת, בה כבר נכנסים הנאצים לתמונה, נאלצים התושבים להתגייס למלחמה. הנאמנות למקום עומדת למבחן כשהכפר מתחלק לשני מחנות - נשארים ועוזבים, והזהות הפוליטית מתחדדת כאשר אב משפחה עורק מהצבא (הגרמני) בעוד בנו תומך נלהב של הנאצים. בהיותו של הכפר מיעוט דובר גרמנית באיטליה, יחד עם נאיביות מסוימת של התושבים האיכרים, קל לתאגידי ענק ולשלטונות להביס את האיכרים ולקדם את בניית הסכר שישמיד בסופו של דבר את הכפר.
התבוסה, על פי הסופר, מקורה בפער שפתי, גם במובן הפוליטי (איטלקי - גרמני), בבילבול הזהות והנאמנות החצויה, וגם במובן החברתי, תמימותם של האיכרים, מציאות בה השכלה נתפסת כהסתבכות שלא לצורך, ורקמת היחסים נותרת בחלקה הגדול לא-מילולית.
הכתיבה מאוד חסכונית, והעלילה זורמת במהירות.
בתור עלילה בדויה, ניכר שהיא בכל זאת משקפת פיסות חיים אמיתיות (ודרמטיות) שנתפרו זה לזה לכדי סיפור אחד. חלק מהדמויות, כפי שמסביר בסוף הסופר, אכן אמיתיות. אין ספק שהתקופה הייתה דרמטית והאירועים לא מופרכים. כמו בסיפור חיים אמיתי - גם כאן נשארים כל מיני קצוות פתוחים, וזה מעלה שאלה: אם הסיפור אינו אמיתי, אז, מעניין ככל שיהיה, האם לא נדרשת מהספרות התערבות פילוסופית או פואטית גדולה יותר, מעבר לבחירה להציג את המאורעות דרך כתיבת אם לבתה, ומעבר למוטיב השפה?
הייתי ממליץ, ובעיקר בגלל הסיפור יוצא הדופן של הכפר המוצף.

בצפון איטליה, סמוך לגבול המשולש של אוסטריה, שוויץ ואיטליה, עומד מגדל כנסייה באמצע אגם. האגם, שאיחד שני אגמים, נוצר כתוצאה מהקמת סכר ב-1950, כשהמטרה הייתה ייצור חשמל. הכפר שהוצף ונהרס, ושממנו נשאר רק מגדל הכנסייה, שמו היה קורון וינוסטה. היה כפר נוסף, סמוך, בשם רזיה, שהוצף גם הוא. המגדל על המים, מן הסתם אטרקציה תיירותית, הסעיר את דמיונו של הסופר, מרקו בלצאנו, והוא טווה עלילה קולחת על רקע מאורעות מלחמת העולם השנייה ובניית הסכר.
במוקד העלילה, טרינה, תושבת קורון, כותבת לבתה את קורותיה.
הקונפליקטים המשתקפים בסיפורה של טרינה, נגזרים בעיקר מהמעמד הגיאוגרפי-פוליטי יוצא הדופן של האיזור, שהשתייך לאיטליה אבל היה בפועל חלק בלתי נפרד מהרצף דובר הגרמנית של גרמניה - אוסטריה. כך, בתקופה מסוימת נאסר על התושבים להשתמש בגרמנית, ובתקופה אחרת, בה כבר נכנסים הנאצים לתמונה, נאלצים התושבים להתגייס למלחמה. הנאמנות למקום עומדת למבחן כשהכפר מתחלק לשני מחנות - נשארים ועוזבים, והזהות הפוליטית מתחדדת כאשר אב משפחה עורק מהצבא (הגרמני) בעוד בנו תומך נלהב של הנאצים. בהיותו של הכפר מיעוט דובר גרמנית באיטליה, יחד עם נאיביות מסוימת של התושבים האיכרים, קל לתאגידי ענק ולשלטונות להביס את האיכרים ולקדם את בניית הסכר שישמיד בסופו של דבר את הכפר.
התבוסה, על פי הסופר, מקורה בפער שפתי, גם במובן הפוליטי (איטלקי - גרמני), בבילבול הזהות והנאמנות החצויה, וגם במובן החברתי, תמימותם של האיכרים, מציאות בה השכלה נתפסת כהסתבכות שלא לצורך, ורקמת היחסים נותרת בחלקה הגדול לא-מילולית.
הכתיבה מאוד חסכונית, והעלילה זורמת במהירות.
בתור עלילה בדויה, ניכר שהיא בכל זאת משקפת פיסות חיים אמיתיות (ודרמטיות) שנתפרו זה לזה לכדי סיפור אחד. חלק מהדמויות, כפי שמסביר בסוף הסופר, אכן אמיתיות. אין ספק שהתקופה הייתה דרמטית והאירועים לא מופרכים. כמו בסיפור חיים אמיתי - גם כאן נשארים כל מיני קצוות פתוחים, וזה מעלה שאלה: אם הסיפור אינו אמיתי, אז, מעניין ככל שיהיה, האם לא נדרשת מהספרות התערבות פילוסופית או פואטית גדולה יותר, מעבר לבחירה להציג את המאורעות דרך כתיבת אם לבתה, ומעבר למוטיב השפה?
הייתי ממליץ, ובעיקר בגלל הסיפור יוצא הדופן של הכפר המוצף.