ביקורת ספרותית על עד-ירושלים מאת אהרון ראובני
ספר בסדר

---

אהרן ראובני היה מחלוצי הספרות העברית החדשה בארץ ישראל. עלה ארצה ב-1910 וגר בירושלים, היה חברו הטוב של ברנר והיה מעורב בעשיה ההיסטורית של הספרות העברית החדשה.
ספר זה נחשב ליצירתו המרכזית ומאגד בתוכו שלשה ספרים. הספר עוסק בתקופה שלפני מלחה"ע ה-I ובזמן המלחמה עצמה בארץ ישראל, בעיקר בירושלים.
ראובני חי את התקופה וכותב עליה כמקור ראשון. הספר הראשון נכתב ב-1920 כשזכרון המלחמה עדיין טרי בראשו והוא מספר את קורותיו של הישוב היהודי בירושלים בעשור השני של המאה ה-19. האווירה לאורך כל הספר מלנכולית משהו וכנראה זו הייתה האווירה האמיתית ברחוב הירושלמי בתקופה המסופרת.
הספר הראשון נקרא "בראשית המבוכה" והוא מתמקד בסיפורו של ציפרוביץ, עובד בבית דפוס ירושלמי. עיקר הסיפור מתמקד בציפרוביץ ואהבתו הבלתי ממומשת כשברקע הארועים והאווירה של טרום מלחה"ע ה-I. הספר הראשון מסתיים בגירוש שהטורקים כפו על תושבי הארץ בשלהי המלחמה וצפרוביץ הוא אחד המגורשים למצרים.
הספר השני נקרא "האניות האחרונות" עובר להתמקד בדמות אחרת מבית הדפוס בו עבד ציפרוביץ. גדליה ברנצ'וק הדמות הראשית מכאן והלאה מנסה לשרוד את התקופה הקשה בה בית הדפוס בו עבד נסגר בכפייה ורוב חבריו ומכריו הוגלו מהארץ.

זהו ספר מאוד חשוב מבחינה היסטורית ומעביר יפה את אורח החיים, התחושות וההתלבטויות של בני התקופה היהודים אל מול הצוררים הטורקים.
הספר כתוב בעברית יפה, אך העלילה לא מספיק מעניינת, ולעיתים משעממת. יש הרבה ספרים שכתיבה טובה יכולה לכפר על עלילה רדודה ומיותרת, לא כאן. התוצאה הסופית היא ספר מלנכולי כתוב היטב שלא מצליח להמריא לגבהים ואיננו מרתק.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על עד-ירושלים