״אחרי קריאת הספר הזה, אין דרך חזרה. אתה יכול לא לקרוא את הספר ולחזור לחייך הרגילים או שאתה יכול לקרוא את הספר ולהיפתח למציאות חדשה אשר תשנה את התפיסה שלך.״ הציטוט לוקח השראה מציטוט מתוך הסרט מטריקס בו מורפיאוס מציע לנאו את הבחירה האם לדעת את המסתתר מאחורי המציאות הוירטואלית בה הוא חיי או לא לדעת את האמת מאחורי המציאות הוירטואלית. נאו כמובן בוחר את הגלולה האדומה אשר מאפשרת לו להיות מודע למציאות המזויפת בה הוא חיי. אני בחרתי לקרוא את הספר הזה עם הידע המהפכני בו.

הספר הוא מהפכני, יש בו תיעודים שיכולים לפתוח דלת למציאות מקבילה רדומה בה אנחנו חיים כנשמות בעולם הרוחות. הספר בעצם מדבר על מה קורה לנו לאחר המוות כאשר הנשמה עוזבת את הגוף ומתאר את המסע שהנשמה עוברת, החל מהמוות בגוף הקודם עד לגלגול המחודש אצל תינוק ברחם אימו. זה ספר מרתק אבל במקביל יש בו אלמנטים משני תודעה אשר לא מתאים לכל אחד לקרוא, לכן מי שבוחר לקרוא את הספר צריך להתמודד עם הידע החדש.

כמו כן, הספר מתעסק בשאלות עמוקות על גורל, משמעות החיים, משמעות מאחורי אתגרים אותם הנשמה עוברת בחיי היום יום, גם הספר מתעסק בשאלה על קיום של חיים מחוץ לכדור הארץ ועל קיומו של הבורא. הספר באיזשהו מקום גורם לנו להבין על האני העצמי שלנו בתור בני אדם יותר טוב אבל גם על האני האחר והבלתי נפרד מאיתנו הנשמה.

מייקל ניוטון הוא מהפנט וד׳ר לפסיכולוגיה אשר דרך ההיפנוזה הצליח לגלות מה אנשים חוו בגלגוליהם הקודמים והצליח להגיע אל תודעת העל של מטופליו בעולם הרוחות. מייקל מביא בעילום שם (כך הוא חייב מבחינה אתית) את סיפוריהם של מטופליו אשר אותם הביא להיפנוזה והם מספרים על החיים כנשמות בעולם הרוחות.

הספר נפתח בהבאת תיעודים בהם הנשמה נפרדת מהגוף ועולה לעולם הרוחות. המקרים המובאים בפרק הראשון בספר דומים לסיפורים של אנשים אשר חוו מוות קליני. יצא לי לשמוע ממקור ראשון על מישהי שחוותה מוות קליני שתיארה דברים דומים למה שתיארו בספר, גם שמעתי דרך סדרות וכתבות על תיעודים דומים לאלו. לאחר עליית הנשמה לעולם הרוחות, הספר צולל לעומק על הסתגלותה של הנשמה בעולם הרוחות, על הרוחות אותם היא פוגשת (רוחות מדריכות, נשמות תאומות ונשמות שהיו בגלגולים הקודמים עם אותה הנשמה), על שיעורים שהנשמה צריכה לעבור בשביל להתגלם בגלגול הבא, מסקנות מהשיעורים שהנשמה עברה בכדור הארץ, גם הוא מדבר על הכוונה שהרוח עוברת בעולם הרוחות ועל מידת התפתחותה שם.

הספר יכול להיות שנוי במחלוקת ולגרום לאנשים להיות ספקטים לגבי אמיתות הדברים, ויש אנשים שלא יאמינו לדברים המובאים בספר. גם אני במובנים מסוימים עדיין ספקטית והייתי שמחה להוכחות מוחשיות ולא רק לסיפורים מפי המטופלים.
הייתי שמחה לשמוע את ההקלטות של דר ניוטון עם מטופליו בשביל לאשר את דבריו, למרות שהוא מחויב על חיסיון של המטופלים מבחינה אתית ולא יכול להשמיע לכל אדם ואדם. אני בטוחה שגם הספר קיבל אישור לפני פרסומו מבחינת החיסיון ואתיות של מטופלים, גם בספר הוא מזכיר שם של מטופל אמיתי ואני בטוחה שזה קיבל את אישור המטופל.
בספרים אשר מדברים על נושאים נסתרים מאיתנו שלא כל אדם יכול לראות באופן גלוי ודברים שכביכול גדולים מהבנתנו, קשה להוכיח את אמיתות הדברים באופן גלוי ולהביא הוכחות מוחשיות על עולם הרוחות. הדרך שבה ניתן להוכיח דברים אלו היא לשמוע עדויות של אנשים ממקורות שונים אשר יכולים לאשר את הדברים המובאים בספר. יש עדויות רבות מאנשים אשר חוו מוות קליני וטוענים שפגשו ישויות וראו אנשים שונים בעולם הבא. כיום יש מהפנטים ומומחים רבים אשר מצליחים לחשוף גלגולים שעברו אנשים שונים, יש תיעודים על אנשים אשר זוכרים את הגלגול הקודם שלהם בלי שיעברו היפנוזה. יש אוסף של מידע אשר מאפשר לאשר את הדברים הנאמרים. יש יותר תיעודים אשר מצביעים על דברים דומים לאלו שקרו בספר.

לסיכום, ספר מרתק ומומלץ לקריאה, מהפכני ולא מתאים לקריאה עבור כל אחד. אחד הספרים הטובים שקראתי אשר נותנים התבוננות עמוקה על העולם ועל עצמנו.

הרבה זמן שלא קראתי ספרים באנגלית, אז החלטתי לקרוא את הספר הזה בגרסתו באנגלית (במקרה היה לי אותו בבית)
הצלחתי לקרוא חצי ממנו, את החצי השני לא הצלחתי לקרוא מרב שעמום (זה לא קשור לכך שהספר באנגלית. יש ספרים שקראתי באותה רמת אנגלית שהצלחתי לסיים). בספר הזה סטפני מאייר לא יודעת כיצד להיות ממוקדת ולא יודעת להבדיל בין עיקר לטפל. כך שנוצר מצב שיש חלקים בספר מיותרים. חבל הספר יכל להיות יותר טוב אם סטפני הייתה יודעת כיצד להיות ממוקדת יותר.

תקופה לא פשוטה עוברת עלינו, ייקח לנו זמן לעקל, לתפוס את האירועים הנוראים שהתרחשו בשבת השחורה. את הטבח המזעזע שהתרחש בקיבוצים בעוטף, את הטבח שהתרחש במסיבה ברעים. את כמות הנרצחים וההרוגים הבלתי נתפסת. כל יום אני חושבת על החטופים ומתפללת שיחזרו אלינו חיים ובריאים בגוף, את הנפש אני יודעת שאי אפשר להציל והשיקום יכול לקחת הרבה זמן. חמאס הם ארגון טרור נוראי מפלצות אדם מה שעשו צריך להיות מגונה מצד כל העולם.

למרות התקופה הזו החלטתי לקרוא ספר המתקשר לצה"ל וללוחמי שייטת 13. הספר הוא לא ספר המספר על הקרבות של לוחמי שייטת ואם הוא היה מספר אז בטח לא הייתי קוראת את הספר בגלל התקופה הזו. הספר מספר על סיפור אהבה בין טוראית (היא הייתה מפקדת חי"ר אבל בשייטת הייתה צריכה להתחיל כטוראית) אשר מצטרפת לשייטת ויש לה רומן עם המפקד שלה. הסיפור הוא לא כבד מאוד וכתוב בצורה קלילה, סלנגית ולא בשפה גבוהה מאוד. בספר הזה יש הרבה חורים עלילתיים וסיטואציות שלא נשמעות הגיוניות ומותאמות למציאות לכן לא נתתי לו דירוג גבוהה. הספר גם לא מתאר מציאות צבאית, אלא מרכך מציאות צבאית ולא מתאר באמת איך צה"ל עובד. הספר גם מתיימר להיות פמיניסטי מכיוון שמורן (הטוראית) היא האישה הראשונה אשר מתקבלת לשייטת אבל לאורך כל הספר ראיתי תיאורים אשר מקטינים את האישה אפילו מדמויות שהסופרת לא החשיבה כשוביניסטיות וגם הספר מחזק חלק מדברים מגדרים בין גברים לנשים. הרגשתי שלאורך כל הספר הסופרת נפלה למלכודת של מרי סו וגרי טסו והדמויות הרגישו כתובות לפי תבנית ולא היה להן כל ייחודיות לעומת ספרים אחרים. בספר יש תיאורים ארוטיים ומיניים. לא מתאים לילדים! מתאים לתיכוניסטים או אנשים מעל גיל 18. לא ציפיתי שבספר יהיו תיאורים ארוטיים ועוד בפרק השני מכיוון שהתקציר לא נשמע ארוטי. הרגשתי שהסופרת מתחמקת מסיטואציות חשובות, למשל מקרה הרומן בין מורן (הטירונית) להראל (המפקד) טואטא מתחת לשטיח, כלומר הם לא קיבלו עונש, השהייה, כלא צבאי או אפילו סילוק מהצבא עקב הרומן שלהם, עצם זה שמקרה כזה מטואטא מתחת לשטיח, זה מראה על בעייתיות של הסמכות הצבאית בספר (לא במציאות) ומין הראוי שהיו מקבלים סוג של עונש. הספר הוא לא מבוסס על סיפור אמיתי ולא מתיימר להיות כזה ולכן הוא לא משקף את מה שקורה באמת בצה"ל ובשייטת ואני בטוחה שבחלק מהאירועים לאורך הספר צה"ל היה מטפל אחרת במציאות כמו מקרה הרומן בין טוראית למפקד שלה. היה רצוי שהספר ישקף את המציאות צבאית יותר בסיטואציות שונות ובאופן כללי שיהיה יותר מחובר למציאות למשל, בפרק השני מורן פעם ראשונה פוגשת את הראל בחתונה (הם עדיין לא יודעים שהוא יהיה המפקד שלה והיא תהיה החניכה שלו) הוא לא יודע את שמה והם מכירים רק כמה שעות והם מחליטים לשכב ולעשות אהבה, לפחות מומלץ לדעת שם של בן אדם ואת הרקע שלו לפני שאתה מתחיל לעשות אהבה. המקרה הזה מוזיל מהספר.

ראיתי ביקורות אוהדות על הספר, אני הולכת נגד חוות דעת האוהדות ולא אמליץ עליו לקריאה.

לפני 4 שנים כאשר הייתי תלמידת תיכון וארגנתי ביחד עם תלמיד נוסף 2 מפגשים עם תלמידים מבית ספרנו עם תלמידים מבית ספר ערבי. המפגשים היו מפגשי היכרות, דיבור על דילמות אשר מעסיקות אותנו כערבים ויהודים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולמצוא את המשותף במקום את הנפרד. זה היה מאוד משמעותי לשמוע דעות של אנשים אשר שונים בהשקפת עולמם ממני. בעקבות 2 המפגשים, הכרתי תלמידים מאוד נחמדים אשר היו שונים ממני בדת בלאום ובהשקפת עולמם ואפילו עם אחת מהן שמרתי על קשר תקופה מסוימת דרך התכתבויות אבל לצערי נסיבות החיים הפרידו ביננו ולא המשכנו להיות בקשר.

הגעתי לספר הזה בעקבות סדרת הטלוויזיה אשר מבוססת על הספר. לא ראיתי את הסדרה והעדפתי לקרוא את הספר לפני שאני רואה את הסדרה. לפי הבנתי הספר והסדרה שונים זה מזה אז טוב שקראתי את הספר לפני שראיתי את הסדרה.

הספר מספר על שני בחורים עלי וסער. אחד פלסטיני מוסלמי אשר גר בשכם ואחד יהודי אשר גר בירושלים. שניהם שונים זה מזה, הם מכירים דרך מחנה קיץ אשר מתקיים בארה"ב "מנהיגי המחר" אשר מטרתו לקרב בין בני נוער מלאומים שונים וממדינות מסוכסכות. עלי וסער נהיים חברים טובים וחווים ביחד חוויות אשר מגבשות בניהם ביחד אך גם מפרידות ביניהם. במהלך האינתיפאדה השנייה סער הולך לצבא ומתגייס ליחידת ביון בחיל המודיעין ואחראי לחפש אחר מחבל וטרוריסט מסוכן ששמו "דוכס" ועלי מצטרף לארגוני טרור של הפת"ח, אל אקצא ואל קאעידה, משתף פעולה עם אנשי טרור מוסלמיים קיצונים. שניהם הולכים לעולמות מאוד שונים וג'ני (ג'ניפר) בחורה אמריקאית-יהודייה שהכירו במחנה קיץ נקרעת בין שניהם.

הספר נוגע בנושאים רגישים לחברה הישראלית והפלסטינית כאחד כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני, כיבוש, האינתיפאדה השנייה, הסכמי שלום, נאמנות למולדת מול חברות ארוכת שנים. הספר גם נוגע בנושאים רגישים של החברה האמריקאית והאירופאית כמו ארגון אל קאעידה ואסון התאומים. הסופר כותב מנקודת מבטו של סער יהודי ישראלי קצין בחיל המודיעין ומנקודת מבט של עלי מחבל אשר מצטרף אל שורותיהם של טרוריסטים מפת"ח ואל קאעידה כך שהספר מתעסק גם במרדף גלובלי כי עלי מחבל גם בארגונים אסלאמיים קיצונים שהם מחוץ ליו"ש ועזה.

בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני ובנוגע להסכמי שלום, אני רוצה שיהיו הסכמי שלום ביננו ובין הפלסטינים ושתי מדינות לשני עמים אבל אני יודעת שזו משימה לא פשוטה: שני הצדדים צריכים לעשות ויתורים ואפילו אם שני הצדדים עושים ויתורים עדיין הצד הישראלי יצטרך להיות בערנות ולהגן על עצמו ולא להיות נאיבי מפני חלקים בצד הפלסטיני שלא תמיד ירצו את השלום ויעודדו פעולות טרור. אני חושבת שיש שני צדדים למטבע, אני חושבת שהצד הישראלי לא טלית שכולה תכלת וגם הצד הפלסטיני לא טלית שכולה תכלת. הסופר מציג גם את הצדדים הבעייתיים של צה"ל ביו"ש אבל במקביל מציג גם את הצדדים הבעייתיים של ארגוני טרור פלסטינים ומחבלים. אני נגד טרור יהודי ופלסטיני. יש אנשים אשר מכחישים שיש טרור יהודי אבל הפעילויות אשר נעשות בשטחים מצד נערי גבעות כלפי פלסטינים ועידוד של כהניזם ובנגביריזם זה דבר מאוד מסוכן וקיצוני. אותו הדבר ההתנהגויות הקיצוניות של מחבלים מפת"ח, חמאס, אל אקצא ואל קאעידה מאוד מסוכנות. אפילו אם יש סיבה למחבלים להצטרף לארגוני טרור, הסיבות יכולות להיות כיבוש, הסכסוך הישראלי הפלסטיני, הרג של בני משפחה של אותם מחבלים, אף אחת מהסיבות האלו לא מצדיקה פעולות חבלה וטרור.

כמו כן, היה קטע לא פשוט לקריאה בספר ואם מישהו רוצה לקרוא את הספר שלא יקרא את הפסקה הנוכחית. ג'ני בחורה שסער ועלי הכירו במהלך השירות נקרעת באהבתה בין שניהם, בסופו של דבר היא בחרה בעלי והייתה מאוהבת בו באופו עיוור אפילו אם היא חשדה שהוא עושה פעולות טרור. היא אפילו הייתה מוכנה להתאסלם בשבילו והיא התחברה לאיסלאם. זה היה עבורי לא פשוט לקריאה מכיוון שזה לא פשוט לשמוע שמישהו מוכן לשנות את דתו מיהדות לדת אחרת. באופן אישי לי חשובה היהדות מכיוון שזו דת, מסורת ולאום שעליהם התחנכתי וגדלתי. גם אני חוששת שאם תהיה הרבה התבוללות או שינוי דת אז העם היהודי יכחד. פה אני מפתיעה אנשים בדעותיי, מה שכתבתי כרגע לא סותר את העבודה שאני רוצה שלום, פתרון מדיני וזה שאני חושבת שצה"ל לא תמיד מתנהג בצורה הכי הולמת בשטחים. כל הסוגיה של נישואים מעורבים, המרת הדת לטובת האהבה אלו נושאים מורכבים ודילמות מורכבות שאפילו לי בתור אדם ליברלי לפעמים קשה איתם ואני עדיין מנסה לגבש את דעתי על העניין מתי צריך להמיר את הדת לטובת אהבה. אבל במקרה של ג'ני ובגלל שעלי הוא מחבל מבוקש שרצח הרבה חפים מפשע, בשבילו לא שווה להמיר את הדת.

בכל אופן אני ממליצה לקרוא את הספר. ספר מעולה. גמר חתימה טובה.

לפעמים יש אירועים היסטוריים משמעותיים אשר משפיעים על חיי היומיום שלנו. משפיעים על שגרת חיינו. משנים אותה מקצה אחד לקצה אחר. אני מרגישה שכך זה גם במדינתנו בעקבות המהפכה המשטרית והרפורמה, יש כל כך הרבה שינויים עכשיו במדינה אשר משפיעים על חיי היומיום והשגרה, למשל, הפגנות, פיגועים ועוד. אני כל שבוע הולכת להפגין במוצ"ש ליד ביתי או לפעמים אפילו נוסעת לקפלן. כל העניין הוא כבר לא של ימין ושמאל אלא של דיקטטורה מול דמוקרטיה. החוקים שלוין וביבי מנסים להעביר הם מאוד מסוכנים ויכולים לפגוע באופייה הדמוקרטי של ישראל. מהפכות דומות התרחשו בפולין ובהונגריה ושינו את אורך החיים של התושבים מקצה לקצה ואם לא נילחם על הדמוקרטיה זה מה שיקרה פה בישראל.

הספר מספר על גרייס אשר באה ביחד עם חברתה הטובה ויו ללונדון מכפר באנגליה. כל אחת עזבה את הכפר מסיבות כאלו ואחרות. הן עוברות לגור עם חברתה הטובה ביותר של אמה של גרייס (אמה ואביה של גרייס נפטרו) ועם בנה. גרייס מתחילה לעבוד בחנות ספרים וויו בחנות כולבו. גרייס נאלצת לעבוד בחנות ספרים לתקופה מסוימת כדי לקבל מכתב המלצה כדי שגם היא תוכל לעבוד בכולבו אך במהלך עבודתה בחנות גרייס נמשכת לעולם הספרים ואפילו מתחילה לקרוא ספרים ומחליטה להישאר לעבוד בחנות. כמה חודשיים אחרי שגרייס התחילה לעבוד בחנות הספרים, מלחמת העולם השנייה פורצת וגם אנגליה מצטרפת למלחמה. המלחמה וההפצצות מצד מדינות הציר משפיעות על אורך החיים והשגרה בלונדון. בין היתר המלחמה משפיעה גם על גרייס ועל חנות הספרים. גרייס נאלצת לעבוד פחות שעות בחנות הספרים בשביל להיות פקחית ולעזור לאנשים במלחמה בזמן ההפצצות. בין היתר תפקידה היה להוביל אנשים למקלטים ולכבות שריפות אשר נגרמו מהפצצות ולטפל בנפגעים מהפצצות. ובמקביל הייתה עושה במקלטים ובחנות הקראות ספרים לאנשים כדי שיוכלו לשכוח מחיי היומיום והחרדה שהמלחמה גורמת עמה. המלחמה גם משנה את החיים של יקריה, ויו עוזבת את לונדון ומתנדבת בחיל הנשים של המלחמה, חברתה של אמה מתנדבת בזמן המלחמה ובנה מתגייס לצבא. אהובה של גרייס בחנות הספרים נאלץ להתגייס לחייל האוויר בזמן המלחמה.

שינויים בשגרת חיי היום יום בישראל בתקופה הנוכחית לעומת מלחמת העולם השנייה שונים זה מזה. בישראל הסכנה הממשית לסכנה נמוכה יותר מאשר היה במלחמת העולם השנייה, במלחמת העולם השנייה השינויים היו הרבה יותר דרסטיים וקיצונים ושגרת החיים של האנשים השתנתה לחלוטין. פה בישראל עדיין יש שגרת חיים, אנשים הולכים לעבודה ומגדלים את משפחותיהם אבל במקביל הולכים להפגנות ונלחמים על הדמוקרטיה, משהו שחלקם לא עשו קודם לכן.

בנוסף, הספר מדבר על ספרים ואיך הספרים יכולים לגרום לנו לאושר, לרוגע ולשמחה ומקום מפלט גם בזמנים ותקופות קשות. זה משהו שאהבתי מאוד בספר הזה. בסה"כ נהנתי לקרוא את הספר, ספר נחמד, היו לפי דעתי תיאורי יתר של ההפצצות. ספר אשר מראה נקודה אחרת על המלחמה ועל כך שתושבי לונדון מנסים למצוא שגרה עם כל הכאוס שהתרחש אז בעולם. ממליצה לקרוא את הספר.

לפני יומיים הייתי בכנס עולמות. לא יודעת למי מקוראי חוות הדעת הזו שמע על הכנס. למי שבניכם אינו מכיר את הכנס, אני מסבירה על הכנס שאולי פעם הבא אם תרצו תוכלו לבקרו. כנס עולמות מתקיים פעם או פעמיים בשנה בחג הפסח או/גם בסוכות ויש בו הרצאות וירידים של מדע בדיוני, פנטזיה, אנימה ועוד.
זו פעם ראשונה שהלכתי לכנס בסגנון הזה. היה מאוד מעניין לראות אנשים מחופשים לכל מיני דמויות (לא רק בפורים) ולראות דוכנים מעניינים. היה דוכן בו מכרו ספרי מדע בדיוני ופנטזיה. כאשר ראיתי את הדוכן לא היה באפשרותי להחמיץ ומצאתי את עצמי קונה כמה ספרים שאקרא בזמני הפנוי. מאז החטיבה, אני זוכרת שרציתי לקרוא את אבק כוכבים ושמעתי עליו מילים טובות. אפילו אני זוכרת שראיתי את הסרט לפני שקראתי את הספר ואמרתי לעצמי שאני חייבת לקרוא את הספר בעקבות הצפייה בסרט. אבל אחרי שסוף סוף קראתי את הספר כגודל הציפיה כך היה גודל האכזבה. אהבתי יותר את הסרט מאשר את הספר. בספר היו כמה דברים בלתי מוסברים שבסרט נתנו להם הסברים. בסרט היה יותר קשה לדמות הראשית להשיג את מבוקשו לעומת הספר שהדמות ראשית פחות התקשתה בהשגת מטרותיה והיה פחות אקשן וטוויסטים.

הספר מספר על טריסטן אשר גר בכפר באנגליה אשר קרוב לחומה אשר מובילה לממלכת הפיות. בממלכת הפיות, הקסם קיים (בניגוד לעולם האנושי בו חיי גיבור הספר) ובה יש יצורים מופלאים, מכשפות, שדונים, נוודים, פיות ועוד. טריסטן מאוהב בנערה מהכפר בשם ויקטוריה ובשביל להראות את אהבתו אליה הוא מבטיח לה הבטחה חפוזה שהוא יביא עבורה כוכב אשר נפל מעבר לחומה בממלכת הפיות. בעקבות הבטחתו אליה הוא יוצא למסע מופלא ומלא תלאות בשביל להביא אליה את הכוכב הנופל.

לסיכום ממליצה לקרוא את הספר בשביל ההנאה אבל אם אין לכם זמן אז מומלץ יותר לראות את הסרט.

מימונה שמח!

על הספר שמעתי עוד בתקופת הבגרויות בתיכון, לא קראנו אותו בשיעורי אנגלית, אבל היו חלק מהתלמידים שבחרו לעשות על הספר הזה סקירה כחלק מהבגרות. שמעתי מאחד התלמידים שקרא את הספר ועשה עליו סקירה שזה ספר לא פשוט לקריאה, הוא אמר לי שהספר מדבר על כך שהתלמידים מאמצים את האידיאולוגיה הנאצית בבית הספר (הוא לא דייק) ואני אמרתי לעצמי שאני לא אקרא את הספר כי השואה זה נושא רגיש עבורי.
לפני שבוע נסעתי להפגנה בירושלים נגד המהפכה המשטרית ולמען הצלת הדמוקרטיה הישראלית. נסעתי לבד להפגנות ולידי התיישבה גם מישהי שנסעה להפגין לבד ובדרך דיברנו על המצב המדאיג במדינה, על דמוקרטיה ודנו האם הפגנות יעילות כדי להפיל את המשטר. בין היתר דיברנו גם על ספרים סיפרתי לה שקראתי את "1984" ו"חוות החיות" של ג'ורג' ארוויל, היא המליצה לי לראות את הסרט הנחשול. השבוע מצאתי זמן לראות את הסרט ובסוף הסרט ירדו לי דמעות מהעיניים. אחר כך אמרתי לעצמי שאני חייבת לשמוע באדיובוק את הספר, מצאתי ביוטיוב מהדורה של הספר באנגלית (בדיוק לפי הכריכה הזו).

הספר מדבר על פסיכולוגית ההמונים ואיך האינדיבידואל יכול ללכת באופן עיוור אחר הקבוצה או המנהיג וכך לוותר על עקרונותיו, חירותו והדעה החופשית שלו למען הקולקטיב וכדי להשתייך לקבוצה. גם הספר מראה איך אנשים יכולים להיגרר לתוך תנועות פאשיסטיות או ארגוני טרור, בלי לערער על המוסריות של אותם פעולות של חברי התנועה. הספר מתחיל בכך שמורה להיסטוריה מלמד את התלמידים שלו על מאורעות השואה ומראה להם סרטון על מה שקרה ליהודים במחנות השמדה. בכיתה נוצר שיח ודיון על הסרטון, אחת התלמידות שאלה את המורה, איך הגרמנים יכלו לעמוד מנגד בזמן שידעו על המעשים האכזרים של הנאצים כלפי יהודים ומיעוטים בשואה? המורה לא ידע מה לענות לאותה תלמידה והחליט לעשות ניסוי במשך 5 ימים שבו הוא מקים בשיעורי היסטוריה את תנועת "הנחשול". בשיעורים הוא מלמד אותם את הכוח של משמעת, ציות, קולקטיביות ופעולה, ומלמד אותם הצדעה אשר מסמלת את התנועה וסממנים נוספים. התלמידים נגררים במהירות להצדעה, לסממנים והסיסמאות שהמורה מלמד אותם והתנועה מתחילה לחרוג גם מחוץ לשיעורי היסטוריה ולשאר תחומי בית הספר. התלמידים מצייתים באופן עיוור לפעולות של התנועה בלי לערר על מעשיהם ולשאול את עצמם האם זה הדבר הנכון לעשות. במשך הניסוי הפעולות של תנועת "הנחשול" מחריפות וחברי התנועה מתחילים להתעלל בכל מי שלא מצטרף לתנועה, חלק מהתלמידים המתנגדים מחליטים להיכנס לתנועה בעקבות לחץ ונידוי חברתי ואלו הבוחרים להתנגד ולא לקחת חלק, מנודים חברתית או מתנהגים כלפיהם באכזריות.

מסר נוסף שהספר מדבר אליו והוא רלוונטי לכל אדם אשר נמצא בקבוצה חברתית, תנועה או ארגון כלשהו, אפילו אם אלו ארגונים למען צדק חברתי ומטרות טובות למיניהן, חשוב שתהיה את החשיבה הביקורתית ולהיות נאמן לערכים של מוסר ולא ללכת באופן עיוור אחרי הפעולות של אותה הקבוצה. לפעמים אפילו בקבוצות או ארגונים חברתיים שהמטרות שלהם טובות נוהגים באקטים קיצונים בשביל להשיג את אותה מטרה שאליה נלחמים וכתוצאה מכך ניתן להיסחף ולהגיע למקומות לא נעימים אשר לא מקדמים את המטרה ואפילו יכולים לפגוע באנשים אחרים (פיזית ומילולית).

ממליצה לקרוא את הספר למרות שהוא לא פשוט לקריאה. הספר מבוסס על אירוע אמיתי אשר התרחש בבית ספר בארצות הברית אז מבחינתי זו עוד סיבה לקרוא את הספר.
מקווה שנגיע לתקופה רגועה יותר ולימים טובים יותר.

לפני שלוש - ארבע שנים כאשר הייתי תיכוניסטית, התחיל פרויקט בניית אסדות הגז במישור החוף בארץ ובניהם אסדת לוויתן. אני לא יודעת כמה מכם שמעו על הפרויקט הזה אבל עבורי (אני גרה בישוב קרוב לאסדת לוויתן) ועבור אנשי מישור החוף, זה פרויקט שיש לו סכנות בריאותיות וסביבתיות. אסדות הגז הן גם מזהמות את הסביבה ופליטה של החומר מתחת למים יכולה להיות מסוכנת ולזהם את הים וגם החומרים שהאסדה פולטת הם רעילים ומזיקים לבריאות. בנוסף, את האסדה אפשר לראות (היא לא מאוד רחוקה) והיא הורסת את הנוף של הטבע והים.

בתקופה ההיא, אני ועוד כמה בני נוער יצאנו להפגנות נגד אסדות הגז ולהרחקתם מאזור החוף. הפגנו גם נגד תאגיד נובל אנרג'י שהיה אחראי על בניית אסדות הגז ואיגודים כמו "שומרי הבית" ו"שומרי מישור החוף" היו אחראים על ההפגנות. עכשיו אחרי כמה שנים התפקחתי והבנתי שמקבלי ההחלטות בנובל אנרג'י והאנשים הבחירים שעובדים שם צריכים להיות אנשי עסקים בילד אין וגם להיות עם עור של קרנף ולא להרגיש ייסורי מצפון. אם הם מרגישים ייסורי מצפון או מתחילים להתנגד למיזמים מבחינות כאלו ואחרות שהשפעתם שלילית על הסביבה, הם לא יכולים לשרוד בעסק הזה. מבחינתם הכסף תמיד יותר חשוב מחיי אנוש, מחיי הטבע והסביבה ומחיי בעלי החיים בים. אפילו אם אכפת להם, בשביל לחיות עם עצמם בשלום הם יודעים שהם חייבים להעלים עין. זה המחיר שהם שילמו ומשלמים, לפעמים הכסף הוא יותר החשוב מחיי אדם וחיי הטבע והסביבה (אין מה לעשות לכסף יש השפעות חזקות עלינו בתור בני אדם).

הספר מדבר בדיוק על סוגיה הזו. כאשר מייק שעובד בתאגיד אנגלי גדול של בנייה ופיננסים, מגיע למפרץ סילבר ביי באוסטרליה, מטעם התאגיד כדי לסדר עניינים בירוקרטיים. התאגיד רוצה לבנות באזור בית מלון ואטרקציות תיירותיות בניהם ספורט ימי אשר ישפיע על עסקים מקומיים ועל בעלי החיים בניהם דולפינים ולוויתנים (אפרופו אסדת לוויתן). מייק פוגש את לייזה אנגליה שעברה ביחד עם בתה האנה לגור עם דודתה קטלין בעלת בית מלון במפרץ סילבר ביי. לייזה עברה לאוסטרליה כדי לברוח מעברה ויש סוד אשר רודף אותה. מייק מתאהב בלייזה המסתורית ומוקסם ממפרץ סילבר ביי ומהאנשים בו ואז כל השאלות האתיות והמוסריות של בניית בית המלון והאטרקציות התיירותיות חובטות בו.

הספר הוא ספר קליל לא מסובך לקריאה. סיימתי לקרוא אותו בזמן יחסית די קצר. הספר הוא מסוג הספרים האלו שהם ממכרים ואי אפשר להוריד מהיד, קצת קלישאתי ועם נוסחה מוגדרת. ספר טוב בשביל להעביר את הזמן ולהתנתק מחיי היום יום. אהבתי מאוד את התיאור של הטבע ואת הסביבה של חוף סילבר ביי ואת תיאור חייהם של הלוויתנים והדולפנים וחיות הים. ממליצה לקרוא כדי להעביר את הזמן ולהתנתק מחיי היום יום אבל לא הייתי מגדירה את הספר כיצירה ספרותית. אולי זה גם מה שבסופו של דבר הייתי צריכה, לקרוא ספר טיפה קליל יותר.

קלרה אישה בלי שיניים. טרח זקן מספר סיפורי שיניים. מאהבת קונה מברשת שיניים. אבות מזרחיים אכלו בוסר ושיני בנים מערביים תקהינה. איירי ילדתה של מחוסרת השיניים רוצה להיות רופאת שיניים. לכל אורך היצירה ניתן לראות את מוטיב השיניים חוזר על עצמו.

הספר מספר את סיפורם של שתי משפחות ממעמד הפועלים באנגליה: משפחת מהגרים מבנגלדש (איקבאל) ומשפחה מעורבת (ג'ונס) שהאב ממוצא אנגלי והאמא ממוצא ג'מייקי. באמצע הספר נכנסת משפחה ממעמד הביניים (צ'לפן) אשר ילדיהם של שתי המשפחות פוגשים את ילדו של בן ממשפחת צ'לפן ואז נוצר דיסוננס ופערים בין התפיסות של שתי המשפחות ממעמד הפועלים למשפחת צלפן שממעמד הביניים. לאורך כל הספר ניתן להיחשף אל השורשים של אותן המשפחות, שורשי עבר (שורשים המשפחות מארץ המוצא), שורשי הווה (שורשי המהגרים) ושורשי עתיד (ילדיהם של המהגרים). ניתן לראות את קשיי הקליטה שחלק מהדמויות מתמודדות איתן ואת הבדלי התרבות. כמו כן, כותבת הספר מציגה דיסוננסים בנושאים שונים כמו: מסורתיות מול מודרניות, דת מול המדע, דת מול חילוניות, אידיאולוגיה מול משפחה ומציגה גם דילמות מוסריות הקשורות למלחמה.

אמנם הסיפור התרחש באנגליה אבל ראיתי קווי דמיון לדברים שקוראים בחברה הישראלית. החברה הישראלית מורכבת מעולים יהודים ומערבים אשר שורשיהם היו פה בארץ לפני קום המדינה. העולים היהודים באו ממדינות שונות חלק באו ממדינות אירופה וחוו את השואה, חלק באו מאסיה (בני מנשה), חלק באו מאפריקה; מרוקו, תימן, עיראק ואתיופיה וחלק באו מרוסיה. דורות של עולים, בכל עליה היו קשיי עליה וקשיי קליטה. בכל עליה היו פערי תרבות ודיסוננסים בין הארץ המוצא לארץ החדשה. דורות על גבי דורות, דור העולים, דור בני העולים (צברים) ודור ילדי בני העולים (צברים של הצברים). כמו כן, בחברה הישראלית אפשר לראות דיסטוננסים ודילמות דומות לאלו בספר כמו: ימין מול שמאל, מסורתיות מול מודרניות, דת מול חילוניות, אידיאולוגיה מול משפחה ודילמות מוסריות הקשורות למלחמה.

מוטיב השיניים בעצם מדבר על דורות ועל הבדלי הדורות. שיניים כמו דורות, מתחילות בנקודה מסוימת שיניים לבנות ובמשך הזמן נהיות צהובות ומלוכלכות שבעצם הצהיבות והלכלוכים המופיעים בשיניים מסמלים את מה שהדור חווה ואת מה שהאדם חווה. שיניים בוסר מול שיניים צהובות ועתיקות בעצם מראה את הפערים בין דור אחד לדור אחר. איירי ילדת המשפחה המעורבת רוצה להיות רופאת שיניים כדי להוציא את השיניים הרקובות ובמקומם להוסיף שיניים לבנות חדשות. כלומר, להשכיח את ההיסוטוריה והכאב שאותו דור העבר (הוריה וזוג איקאבאל) חוו ולתת להם הסתגלות יותר קלה למודרניות ולדור החדש.

לסיום, יצירה ספרותיות יוצאת מן הכלל ומוטיב השיניים שלא נתקלתיו בספרים אחרים בהחלט מוסיף משהו חדש ויחודי לסיפור, נהניתי לקרוא את הספר אבל הוא היה ארוך מדי עבורי ויכל להיות מקוצר בשליש מאורכו.

שלוש וחצי כוכבים. לצערי אי אפשר לסמן שלוש וחצי.

חג שמח!