ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 16 במרץ, 2020
ע"י פרפר צהוב
ע"י פרפר צהוב
קריאת ספר של סופר רוסי נוטה לעתים לאתגר את הקורא, כאשר לדמויות בסיפור יש שם מלא, שם חלקי, שם נעורים, כינוי א', כינוי ב' וכו'. הקורא הממוצע עלול ללכת לאיבוד במבוך השמות, אלא אם כן ירשום לפניו את גלגולי שמה של כל דמות. "קן אצילים" לא שונה מהבחינה הזאת וכולל פתיחה, המשתרעת על פני כמה פרקים, ובה מתרחשת מתקפת השמות הרוסית, המעמידה בנסיון את כושר הקליטה של הקורא.
ספרו זה של טורגנייב הומלץ לי כחוויה מתקנת לקריאת "אבות ובנים", שנכתב בידי אותו הסופר, ואשר השאיר אותי אדיש למדי.
הסיפור העיקרי נסב אודות בן למשפחת אצילים וגלגוליו, על נישואיו הלא מאושרים ונסיונו למצוא אושר עם נערה ישרה וזכה.
סביב הסיפור הזה ישנם סיפורי משנה על עברם ועל תולדות משפחותיהם. מתוך הסיפורים ניתן לחוש את תפישתו של הסופר לגבי היחסים בחברה בין אצילים לבין איכרים, היחס לנשים, ניגודים בין מסורת לבין חדשנות, ובין העמדת פנים להתנהגות אמיתית.
הספר כתוב בשפה נפלאה ומיטיב להעביר את אופיין של הדמויות, לדוגמא:
[על המורה הזקן למוסיקה]
"...שערו הלבן תלה קווצות-קווצות על מצחו הנמוך.
כגחלים שכבו זה עתה היבהבו עיניו הזעירות, חסרות התנועה.
הילוכו היה כבד, ועם כל צעד היה מטלטל אילך ואילך את גופו המסורבל.
אחדות מתנועותיו העלו על הדעת ינשוף בכלוב, הטורח לשוא להתיפייף
שעה שהוא חש שמסתכלים בו והוא עצמו כמעט אינו רואה בעיניו הענקיות,
הצהובות, הממצמצות נכחן מבוהלות ואחוזות תנומה..."
"פאבל פטרוביץ' ידע להתהלך עם הבריות; ממעט היה בדיבור, וכהרגלו הנושן היה מאנפף בדברו - חוץ מבשעה שפנה אל אנשים שדרגתם גבוהה משלו, כמובן. בקלפים שיחק מתוך זהירות, והיה אוכל אכילה מתונה בביתו וזולל כששה אנשים בצאתו. על אשתו כמעט אין מה לומר: שמה היה קאליופה קארלובנה; דמעה היתה תלויה לה דרך קבע בעינה השמאלית ועל כן חשבה עצמה...לאשה רגישה עד מאוד...התנאתה תמיד בשמלות-קטיפה צרות, במגבהות גבוהות ובצמידים שברקם עמום והם עבים מלבר וחלולים מלגֵו."
[לגבי פאבל פטרוביץ']
"על טוב-הלב הטבוע מלידה בכל בני העם הרוסי עוד נוספה אצל הגנרל איזו חביבות מסוג ידוע, המיוחדת לכל האנשים שדבקה בהם מעט זוהמה במהלך חייהם."
הספר אכן עולה באיכות הכתיבה והסיפור על "אבות ובנים", אך חוששני שאינני מתחבר במיוחד לאצולה הרוסית, כפי שמופיעה בספריו של טורגנייב, ואמשיך לבכר את צ'כוב על פניו.
מומלץ לאצילים רוסיים ולאוהדיהם.
3.5 כוכבים
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
משה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אותי "אבות ובנים" לא שעמם לרגע. ספר המבליט בצורה מאוד מוחשית את ההבדלים בתפישת העולם בין הדור הצעיר לדור האבות.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אמון, קראתי רק את "האמן ומרגריטה".
על איזה ספר של בולגאקוב היית ממליץ? |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
strnbrg59, אולי זה מסביר למה נשארתי אדיש...
אין לי ילדים בגיל הזה. :-)
ובפן הרציני, מבחינתי צורת הכתיבה של טורגנייב היא רגועה ללא סערות מיוחדות, לפחות כפי שזה מתורגם לעברית. צ'כוב וצווייג מצליחים להעצים רגשות שאצל טורגנייב הם נשארים ללא עליות או מורדות משמעותיים. |
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
לבולגקוב יש ספרים שהם די טובים.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
פרפר, בשלוש השעות מאז שהצטרפתי
לדיון הזה, נזכרתי לעוד ועוד פרטים מ"אבות ובנים", ובהתאם, לעוד סיבות למה זה ספר מופת. ולא דווקא בזכות הקטעים של אקשן. תחשוב, למשל, על הביקור אצל הוריו של בזארוב. אף הורה לילד בן עשרים-ומשהו לא יכול להישאר אדיש!
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
strnbrg59, נראה ש"אבות ובנים" השאיר עליך יותר רושם מאשר עלי.
לא בטוח שאזכור מי זה טורגנייב אם אהיה כאן בעוד עשרים שנה. :-)
|
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
פרפר, יש עוד יש אקשן ב"אבות ובנים".
יש דו-קרב בין הדוד לבין בזארוב. יש האסון שהורג את בזארוב. יש מעמד נסער בין בזארוב לבין האלמנה היפהפיה. ואלה רק מה שאני מצליח לזכור עשרים שנה אחרי.
ברור שיש גם וויכוחים פילוסופיים ארוכים ולעתים מיגעים... |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
בקיצור, הבחור קשה תפישה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
strnbrg59, נראה שקצת קשה לדבר על אקשן בספרים של טורגנייב שקראתי.
יש שם מעט התרחשויות ויותר אפיונים של הדמויות ושל הרקע למה שמביא אותם להתנהגות הספציפית שלהם. מבחינה זו, "קן אצילים" נראה לי יותר מלא ועשיר מאשר "אבות ובנים". לא יודע אם הייתי מגדיר את לברצקי כ"קשה תפישה", אלא כאדם בעל עקרונות סדורים והתחבטות לפני ביצוע פעולות שעלולות להיות נוגדות לעקרונותיו. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
האמן ומרגריטה הוא מהספרים ההבלותיים ביותר שקראתי.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מי שמעוניין לא רק להתגבר על הבעייה של "ריבוי השמות"
אלא ללכת הרבה יותר רחוק, כדאי לדעת שהספר הזה מופיע גם במהדורה ללומדי רוסית (הוצאת ספרים Русский Язык). הטקסט הוא מלא, אבל הוא בא עם הערות שוליים (באנגלית) על מילים קשות ואיזכורים תרבותיים שעלולים להיות סתומים לקורא הזר.
עד כמה שאני זוכר, יש פחות אקשן בספר הזה, מאשר "אבות ובנים". הגיבור פה הוא טיפוס קלאסי, נערץ אצל הרוסים מטעמים דתיים: אדם קשה תפישה, שסובל, ומוצא גאולה (שוב, עניין דתי אצל הרוסים) מתוך סבלותיו. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
קראתי בעבר הרחוק את האמן ומרגריטה ולא התלהבתי.
|
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מה דעתך על בולגקוב?
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
חני, תודה.
עד עתה, צ'כוב הוא בהחלט כוס התה שלי. לגבי הסופרים הרוסיים האחרים עדיין לא גיבשתי דעה מלאה. טורגנייב הוא די פושר מבחינתי. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אני שמחה על היועצים סביבי, כן ירבו. תודה על הסקירה היפה
וגם על האתגר שלקחת על עצמך
למרות שמראש אתה יודע שסופרים רוסים ברובם הם לא כוס התה שלך. פרפר רוב הסיכויים שאוהב. כי אפילו מהציטטה הקצרה שהבאת אהבתי את הכתוב . בעיקר את השפה היפה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
כרמליטה, אם אהבת את "אבות ובנים" סביר שתאהבי אף יותר את "קן אצילים".
נראה לי שאינני נמנה עם אוהדי טורגנייב, למרות השפה הנהדרת. התחושה הכללית שלי לגביו היא שאין באמת עליות ומורדות בסיפור. עיקר כוחו באפיון הדמויות, אך הסיפור עצמו די חלש, לטעמי. |
|
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה פרפר.
נהניתי מכמה ספרים של טורגנייב, אבל את "קן האצילים" נטשתי. חשבתי שהאשמה בהלך הרוח שלי באותו זמן והתכוונתי לחזור אליו. עכשיו איני בטוחה שאעשה זאת. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אבות ובנים נוראי בהחלט. משעמם.
|
|
|
משה
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
"אבות ובנים" נהדר וגם ספר זה מחכה לתורו שיגיע בקרוב.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט, אני משוכנע שגם את תאהבי אותו.
הנובלה מרשימה לא פחות מ"אבות ובנים" המפורסם של טורגנייב. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
טורגנייב וצווייג מגיעים משני עולמות שונים ומטבע הדברים זה ניכר גם בכתיבתם.
צווייג יוצא דופן גם בהשוואה לשאר הסופרים והפרופיל הפסיכולוגי של דמויותיו הוא אמין ומפורט באופן מיוחד. התרגום של נילי מירסקי ז"ל - מלאכת קודש, כתמיד. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אברש, אכן טעמם של היועצים הוא לעילא ולעילא :-)
אם בענייני נבכי הנפש עסקינן, הרי שצווייג מפליא בתיאוריו. טורגנייב, לעומתו, קצת אנמי, לדעתי. התרגום מצויין, אך הסיפור לא ממריא לגבהים הרצויים. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
טעמם של יועציך חביב עליי! :)
סקירה יפה לאחת הנובלות הכי נוגעות ללב שקראתי בימי חיי. דווקא בספר הזה לא הרגשתי שיש ריבוי שמות יוצא מן הכלל, אבל יש וזה רק נכון בהשוואה לרומנים רוסיים מפורסמים החביבים עליי (איך לא?) ושהקהו את חושיי. לטעמי, נושא החברה האריסטוקרטית הרוסית ברוסיה הפיאודלית הוא סיפור רקע שלכל הפחות אינו פוגם בהתרחשויות ובמבנה העלילה, והוא משני בהשוואה למימד האנושי שבו. אני באופן אישי מוצא את הדיון בחברה המעמדית של רוסיה במאה ה-19 גם מסקרן, אבל לגמרי יכול להבין ללבם של מי שאינם שותפים לדעתי. אומר רק שבהסתמך על המאפיינים שגרעו מהנאתך בנובלה, יתכן ותעדיף לוותר על הקריאה ברומנים מאת טולסטוי, דוסטוייבסקי, לסקוב ושאר "מרעין בישין" רוסים לדעת מי. :) Авраш Серге́евич Амирй |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט, אם אהבת את הקודמים כנראה תאהבי גם את זה.
|
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הוא אצלי. אני ערה לבעייתיות שהארת בספרות הרוסית אבל לאור העובדה שקראתי כבר שלושה ספרים של טורגנייב [ אבות ובנים, זרמים באביב וכאשר אני לבדי] ושלושתם אהבתי. אין סיבה לחשוב שלא אוהב גם את ספר כזה ולכן אתן לו צ'אנס.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
בהחלט, פאלפ :-)
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
יפה. קצר ולעניין כמו שאומרים.
עכשיו כל האצילים הרוסיים עם שמות מסובכים שיבקרו ב'סימניה' יהיו מרוצים.
|
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
