ביקורת ספרותית על גלויות מיוון מאת ויקטוריה היסלופ
ספר טוב

---

אני מניחה שלקוראים שבינינו השם נשמע לכם מצלצל מוכר, זה רק מפני שהוא מופיע ברשימת הספרים של ידיעות אחרונות בחמשת הראשונים, במחלקת הפרוזה. גם ביריד הספר כיכב, במיוחד מפני הכריכה המיוחדת שלו, והכתיבה המעניינת של הסופרת הבריטית ''ויקטוריה היסלהופ'' ע''פ שמה אפשר לחשוב שמדובר בסופרת שהיא בכלל ספרדיה. רוב ספריה זכו להערכה רבה ''האי של סופיה'' ו''הזריחה'' הפעם הסיפור שופך אור על בחורה בבריטניה שמקבלת מכתבים אנונימיים מבחור, גלויות מיוון העתיקה שבכל גלויה יש סיפור מיוחד, הבחורה יוצאת לחפש את עצמה בעיר יוון ואולי לפגוש את אותו בחור, שכותב לה בטעות גלויות אנונימיות לאהובתו שנטשה אותו. בעיקרון ההתחלה מרשימה ומיוחדת, היא מבטיחה אח''כ באמצע איבדתי את עצמי, גם אבי(כתולעת ספרים בעצמו) נאלץ לומר לי שבחלק מסוים הוא נעלם ולא מצא את עצמו זה קרה לי. הרגשתי שמשום מה איבדנו את ההתחלה ונסחפנו ישר לסיפורים בחיק יוון שלא לכולם הצלחתי להתחבר, רק הסוף חיבר אותי להתחלה, אין ספק תמונות מרשימות ורעיון יפה, אך העיקר נהפך ל''טפל'' וזה חבל כי רואים שהסופרת השקיעה את מירב מאמציה בתמונות אבל היה חסר משהו, למרות שאכן נהניתי לראות את נופיה של יוון ולהרגיש תיירת בעצמי

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על גלויות מיוון