ביקורת ספרותית על שיקגו מאת דייוויד מאמט
ספר מעולה

---

דייוויד מאמט, שהיה מועמד לאוסקר על התסריט של "הבלתי משוחדים" וכתב את תסריט הסרט (שגם ביים) "ספרטן", על רב-סמל בסיירת חיל הנחתים לשעבר הנדרש לחקור את פרשת חטיפתה של בתו של הנשיא האמריקני, הוא יוצר שאני אוהב מאוד. מעטים יודעים ליצור דמויות של קשוחים-רגישים כמותו. ב"שיקגו" (ידיעות ספרים, 2019) רומן ראשון מזה עשרים שנה שבו מאמט שב לעיר הולדתו, בשנות ה-20 של המאה הקודמת. פוליטיקאים מושחתים, גנגסטרים , פרוצות, מבריחי אלכוהול, מוסיקאי ג'אז ונוכלים מאכלסים כולם את רחובותיה של שיקאגו ואת דפי הספר. גיבור הספר הוא כתב הפלילים של השיקאגו טירביון מייק הודג', ששירת כטייס קרב בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. אהובתו, אנני וולש, בתו של בעל חנות פרחים אירי, נרצחה באכזריות למול עיניו.

"הוא החליט לגלות מי הרוצחים ולהרוג אותם.
הוא כבר הרג בצרפת בקרבות אוויר, וזה לא הפריע לו כלל; והוא הרג בצליפות על כוחות הקרקע, דבר שהעציב אותו.
והוא הרג תצפיתן של מטוס דוֹרניר שהתרסק מעט מעבר לקווי בעלות הברית, כשנחת כדי לבזוז מזכרות מהמטוס הגרמני.
הוא נחת במרחק כחמישים מטר מאחורי המטוס המרוסק והתקרב מאחור, אקדח בידו. הוא ראה שהטייס נזרק מהמטוס ושכב בתנוחת בובת־הסמרטוטים שאנשים חיים לא נמצאים בה לעולם.
הוא המשיך להתקדם, הרהר מיד בטבעם החולף של הדברים ולגלג על עצמו, כמה הוא מזויף, כשהבחין בתנועה בזווית עינו.
זה היה התצפיתן של המטוס, זרוק למחצה מחוץ לתאו. הוא סובב את מכונת הירייה כדי לכוון אליו. בעודו צופה בו הוא חשב שמשונה שלא שמע את המקלע נע על מסילתו. הוא ראה איך חזהו של המקלען מתפוצץ והופתע כשהבין כי הוא זה שירה בו" (עמוד 154).

הספר הוא מותחן מאלף ורומן עם עומק, בדומה לאבות הז'אנר, האמט וצ'אנדלר ולכותבים היותר מודרניים כמו אלרוי. ספר נפלא. 

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על שיקגו