הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 בפברואר, 2020
ע"י לקרוא ברון - חנות ספרים
ע"י לקרוא ברון - חנות ספרים
הספר שם במרכז את אדר, קצין בצבא שעבר תקרית בעזה ובעצם כבר מההתחלה מובטח לנו סיפור של התמודדות של חייל עם תופעת הלם קרב. בפועל, אדר עולה על ספינת פאר, הופך בה לקצין אבטחה בכיר, פוגש בבחורה בשם גל שמשמשת כצלמת בספינה והפלא ופלא: הלם הקרב נעלם כלא היה, רק משום שהתאהב. לי המהלך נראה פשטני ולא מציאותי. אני חושבת שאדם עם הלם קרב ולא משנה כמה הוא מאוהב, הבעיה לא תיפתר רק בזכות האהבה. זה מאוד יפה לחשוב ככה ולהאמין בזה, אך הלם קרב זו בעיה רפואית לכל דבר, הדורשת טיפול מקצועי.
מרגע שאדר וגל מתאהבים, כל דבר אחר בסיפור נשכח ומעתה הם רק נפרדים וחוזרים לאורך כל העלילה, עד הסוף הטוב.
ספר חביב ונעים לקריאה, אך אין בו כל כך מתח ונקודות שיא. לעתים, הרגשתי שקצב העלילה הוא כקצב השייט בים. אולי זה היה מכוון. בסופו של דבר, לא קיבלנו ספר על בחור שמתמודד, אלא רומן רומנטי במובן הפשוט ביותר של המילה ומכאן אכזבתי, אך כרומן רומנטי הספר סביר, עובדה שלא נטשתי והמשכתי לקרוא עד הסוף.
מה שכן היה טוב בספר, זה שהוא עשה לי חשק לבלות על ספינת פאר כזאת, למרות שלעצמי ולבנות אחרות בחבורה, איני ממליצה לפגוש את אדר, אשר לפני שהתאהב בגל "השכיב" כמעט כל בחורה שנקרתה בדרכו וזה עוד דבר שקצת היה לי קשה לקרוא. זה לא פשע לתאר גבר "שובב", אך התיאור בספר הזה היה כבר מוגזם.
בסיכומו של דבר, לא הייתי מוותרת על הספר וגם היה מיוחד שהייתה בו נקודת מבט גברית נרחבת, בניגוד לספרים האחרים שקראתי בז'אנר, שבדרך כלל מתמקדים יותר בנקודת המבט של הבחורה ולכן גם לכם אני ממליצה לצאת ל"שייט" הזה, אך לקחת הכל בעירבון מוגבל.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
הסקירה טובה. הספר נראה מיותר.
|
|
הדבורה מקן הצרעות
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אני מאוד אוהבת את הספרים שלה.
שרון צוהר,איילת סווטיצקי ושרון חיון גינת הכי טובות בז'אנר של הרומנים הישראלים לדעתי.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת