ביקורת ספרותית על שעת שיא מאת אורן סנדרסון
ספר בסדר

---

"שעת שיא" (הוצאת כתר, 1996) הינו ספר מתח מאת אורן סנדרסון (שם בדוי) של בכיר במשרד החוץ ששירת בשעתו בקהיליית המודיעין. ספרו הקודם, "ריקוד הדוב", יצא בהוצאת כתר.

עלילת הספר נפתחת כאשר מחבלים משתלטים על מטוס חיל האוויר ובו משלחת ישראל למשא ומתן עם הפלסטינים בדרכה לקהיר. עבור שירה חייט, מנהלת משרד החדשות של סי.אן.אן בישראל, זהו אירוע משמעותי שכן לצד הצורך המקצועי לסקר את החטיפה, היא חרדה לגורל אחד הנוסעים: אביה החורג, דני חייט, מזכיר הממשלה. טרוריסט אכזר ותאב נקם על הפצצת כפרו ומשפחתו בלבנון מתכוון לנצל את החטיפה כדי לסגור חשבון עם ממשלת ישראל.

במהלך סיקור הפרשה בנתב"ג משחזרת שירה תחנות חייה בניסיון לברר מי הוא, בעצם, אביה החורג: דיפלומט מבריק או נוכל ללא מעצורים? במקביל מארגן תא"ל הראל, המופקד מטעם צה"ל על האירוע, את הכוחות במטרה להשתלט על המטוס החטוף.

בסיוע חברו משכבר דגן (מזכיר מישהו? איזה אלוף במיל' עם שם משפחה דומה), אלוף משנה כבד ממדים שבכותפת חולצת העבודה "כומתה אדומה היתה נעוצה ברישול" (עמוד 77) ומפקד היחידה המיוחדת, עמי, "שנראה כמו סטודנט מרושל" (עמוד 110) מכין הצבא את האופציה הצבאית שמגיע לשעת השיא של הספר בפעולה הנראית כלקוחה מן הסרט סבנה, כשהפעם הלוחמים מחופשים לצוותי תקשורת במקום לטכנאים. ברגע האמת, "אנשי צוות המצלמה שעל גג האוטובוס, חבושים כובעי מצחייה אדומים וחמושים משקפיים, פתחו בירי רובים על העומדים בפתח המטוס." (עמוד 194).

בסך הכל ספר מותח מאוד, קצר, מהודק ויעיל, המתאר יפה יפה את התנהלות משבר בני ערובה שכזה משלל נקודות המבט השונות. מעמדתם של צבא, עיתונאים דיפלומטים ופקידי ממשלה, מוצגת הפרשה ומאפשרת לקורא להבין טוב יותר את מורכבותה. בהחלט אפשר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על שעת שיא