ביקורת ספרותית על חום לבן - Edie Kiglatuk #1 מאת מ' ג' מק'גראת
ספר טוב

---

#
#
רוב ספרי המתח נכתבים סביב תעלומה כלשהי ומאתגרים את הקורא לפענח אותה. התעלומה תמיד תהיה מתחום הפשיעה, ובמהלך הקריאה יעלו וירדו חשודים ככל שהסופר מוצלח יותר בלתעתע בקורא.

לא בספר הזה. יש כאן גם תעלומה מסוג פשע – מישהו נרצח. אחריו עוד אחד, מישהי מנסה לגלות את האמת מטעמים אישיים. אבל לקורא(ת) אין שום סיכוי שבעולם לפענח את הפשע, לא רק בגלל חוסר בכישרון שלה או מניפולציה מוצלחת של הסופרת. הסיפור מתרחש בקוטב הצפוני ורוב הגיבורים חיים בתרבות כל כך זרה לי שאין סיכוי שאפענח האם הדמות המתוארת עושה פעולה פלילית או סתם מתנהגת בדרך מסורתית.

רוב הדמויות הן אינואיטים – מה שקראנו פעם "אסקימואים". מדובר בקהילה "מלאכותית" שפעם, כמה דורות לפני הסיפור, יושבה במירמה במקום על ידי קנדה. זו חששה שמא הרוסים או האמריקאים ישתלטו על המקום וידירו אותה מנכס שמי יודע – אולי יהיה שווה פעם משהו. המיושבים במקום ששרדו את הקור הקטלני, את המחסור בחקלאות ובמזון חזרו למסורת של אבותיהם, דהיינו – דיג וציד מזון באמצעים פרימיטיביים, שוטטות למטרת ציד בשטח עצום שכולו קרח ושלג, אכילת מזון נא, יחסי שכנות המבוססים על סחר חליפין וגם אלכוהול (האוייב הגדול, שיובא על ידי האדם הלבן יחד עם נגיפים ועשה שמות בחייהם של ילידים בכל מקום אליו הגיע). הפער בתרבויות בין האינואיטים לבין התושבים "הדרומיים" מניע את העלילה: הראשונים רוצחים רק מטעמי נקמה. האחרונים רוצחים (גם) כדי להשיג רכוש.

עלילת המתח אינה מעניינת במיוחד ואני מבינה את אלה שציפו לספר מותח והתאכזבו. אבל תיאור הדמויות תרבותן והתנהגותן הופכות את הספר למרתק בעיני. הסופרת – כך קראתי – כותבת בעיקר ספרי עיון נחשבים וזה הרומן הראשון שלה. תחקיר מצויין, כתיבה טובה ותיאור אמין מאד של התנהגות וחיים באיזור בו מינוס 24 מעלות (עם שמש חיוורת) זה יום יפה לטייל בו, רחצה באגם שעוד לא קפא לגמרי היא נעימה וחימום הבית באופן מלאכותי זה מחניק. עדיף היה לי לקרוא אותו באוגוסט...


-

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על חום לבן - Edie Kiglatuk #1