ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 בדצמבר, 2019
ע"י פרל
ע"י פרל
הספר "ברית דמים" (הוצאת דני ספרים, 2019) מאת בראד תור, הינו ספר נוסף בסדרת הספרים אודות גיבורו הקבוע של תור, סקוט הרוואת. ספריו של תור מככבים כבר שנים ברשימת רבי המכר של ה"ניו-יורק טיימס". הרוואת הוא, כל מה שאמריקה הישנה, השמרנית והרפובליקנית אוהבת: אירי במוצאו, גבוה, חסון וכחול עיניים. מן ג'ק באואר ספרותי שבא להציל את אמריקה מפני כוחות הרשע ויהיו אלה אשר יהיו, וכמעט תמיד מדובר באותן קבוצות, הסינים, האסלאם הקיצוני הרוסים והצפון קוריאנים.
עלילת הספר נפתחת כאשר ברחבי אירופה, דיפלומטים זרים נמצאים על הכוונת של ארגון סודי וקטלני, הביון הרוסי. עד מהרה מתברר כי הרוסים שבu והרימו ראש' ויש בדעתם לצאת למבצע צבאי באירופה. זה לא מפתיע נוכח התוקפנות הרוסית של השנים האחרונות: "סיפוח חצי האי קרים, המשך הפעילות הצבאית במזרח אוקראינה, הפרות חוזרות של המרחב האווירי של ארצות הברית ושל נאט"ו, שימוש בגז עצבים להתנקשות בסוכן מודיעין רוסי לשעבר על אדמת בריטניה והגדלת הכוחות והציוד הרוסיים במחוז המערבי שלהפ, וגם במדינת הלוויין של רוסיה, בלרוס – שתיהן ממש על סף דתה של נאט"ו" (עמוד 59).
על סקוט הרוואת מוטל (שוב) להציל את המצב. הרוואת עצמו אינו קוטל קנים. שנים פעל כאיש של הנשיא, כפי שנקרא בשעתו סרט של צ'אק נוריס, לפעולות מיוחדות וחשאיות. לאחר שפרש מן התפקיד הועסק הרוואת בסוכנות ביון פרטית שבראשה עמד ריד קרלטון, שנחשב לאגדה בסוכנות הביון המרכזית (CIA) והקים את מרכז הלוחמה בטרור של הסוכנות. "כיוצא יחידת אריות הים של הצי האמריקאי" (עמוד 12), הורוואת הוא נמר בקרב בני אדם. מורהו היה ריד קרלטון, אגדת מודיעין מהלכת על שתיים מימי המלחמה הקרה. על קרלטון נאמר ש"במהלך שלושת העשורים שלו בסי-איי-איי הוא הסתובב בעולם ונלחם בכל דבר, החל בקומוניסטים וכלה בטרוריסטים מוסלמים" (עמוד 23), ובשירותו כבר לחם בכל מי ומה שניתן ללחום בכדי להגן על ביטחון ארצות הברית.
תור יודע לכתוב ספרים שכאלו. עיבוד של עונה בסדרה לכדי ספר מתח ופעולה. מלאכת התרגום שעשתה דנית בן-קיקי טובה למדי, אך היה מקום להשתמש מדי פעם במונח לועזי. כך למשל טוב יותר לו היתה מותירה את יחידת אריות-הים בשמה המקורי – Navy SEALs. קל להאמין לתיאוריו של תור את ההוויה המבצעית של עולם הביון וסיכול הטרור. הרוואת הוא לוחם קר-רוח שהפנים היטב את שיעורי ה"שלוף – דרוך – תירה!" שלמד. מנגד, הספר הוא נוסחתי מדי ולא מדלג על אף קלישאה בז'אנר. הרוואת פשוט מושלם מדי (בדומה לגיבורים אחרים מן הז'אנר דוגמת ג'ק באואר הטלוויזיוני או ג'ון קלארק של קלנסי). הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, וגם צלף מיומן. בקיצור ג'יימס בונד וגבריאל אלון קטנים עליו. זה יוצר לקורא יותר מאשר בעיית הזדהות. אבל, אם באים לספר כשיודעים מה הוא מציע (ומה לא), אזי בדומה לסרטי האקשן של צ'אק נוריס, אפשר ליהנות מאוד. היה כיף.
10 קוראים אהבו את הביקורת
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
