מה שפרפר צהוב וגם טוביה מי בכלל יכול לשפוט? מי בכלל מעז לשפוט.
מי מאתנו יכול לומר איך הוא היה מתנהג במצב כזה? ההיסטוריה מוכיחה שרוב מכריע של בני האדם משתפים פעולה עם משטר מדכא - אחרת משטרים כאלו לא היו שורדים - רוב האנשים דואגים לישבן של עצמם ומקסימום לקרובים להם.
איך אפשר לכעוס על מישהו שלא מעז להיות הגיבור ההוא החריג והמיוחד?
ומה בדיוק עדיף היה לעשות? למות ולא לשתף פעולה ולנצל את המעמד להצלת כמה שאפשר ?

קל מאוד לשפוט את מעשי האנשים בשואה מתוך הכורסה הנוחה בסלון. אף אחד לא יכול להיות בטוח איך הוא היה נוהג במצבי קיצון שהיהודים בשואה נקלעו אליהם.

בהחלט יש סיבה לשסע בין הימין לשמאל - במקום שמנהיגי העם, שהם לעת עתה מן הימין, ינסו לאחות את השסע הזה, הם מעדיפים ללבות את האש לצרכיהם ולעודד את הקיצוניים בימין.

דברי טעם, טוביה.

שלום גרש, לא קראתי את הספר הזה אבל רציתי להציג לך זוית ראיה מסויימת מאז רצח קסטנר ומשפט גרינוולד לפניו , נפתחו שערי הגיהנום משני צידי המתרס. השמאל הישראלי - תנועת מפאי שאליה השתייך , יצאה להגנתו של השרץ, והימין ובתוכו שמואל תמיר שהיה עורך הדין של גרינוולד והגן עליו במשפט עלילת הדיבה, שממנו יצא חייב ודינו תשלום לירה אחת, העמידה את הצד השני ,וכך נוצר לו שסע חדש בין ימין ושמאל כאילו לא היו כבר רבים מספור אחרים . חשוב להכיר את האפיזודה הזאת בתולדות ישראל, כפי שצריך להכיר את כל האפיזודות האחרות שחרצו שסעים עמוקים עד בלי די ושהיום הימין הישראלי נמצא על דוכן הנאשמים, תוך שהצד השני שוכח לחלוטין מה הם עשו ומה הם תרמו למצב הקיים היום.
תודה על הבאת הספר
טוביה