פריז, העיר הכי רומנטית בעולם, לשם הגעתי סטודנטית צעירה לאחר שלוש שנות לימודי שפה ספרות ותרבות צרפת בשנת 1989, פרנקופילית שכמותי.
במסגרת חילופי סטודנטים, כבר אז עשיתי את בסאבלט הראשון כשגרתי בדירה ברובע התשע עשרה ושמרתי על כלב, הרגשתי ממש כמו "פריזאית משוגעת" כפי שההוא בספר המקסים הזה, קורא לה, כאשר היא קוראת לו "מקסים" בספר הפריזאי המשוגע הזה שנקרא בשקיקה רבה.
המבט הראשון ביניהם מתרחש עוד בשדה התעופה בארץ, המבט השני על אדמת צרפת, ומשם נפשו נקשרה בנפשה וההפך, למפגשי קפה, שיטוט ברחובות פריז, צבירת חוויות משותפות, בלי לספר על העבר, בלי שמות, היא, שקועה בעצב עמוק על נטישת האקס לפני חצי שנה, מרגישה עצמה כלא שווה, בפריז היא תמלא מצברים ותכתוב קצת, הוא, גרוש עם ילד אוהב לצלם, לשוטט לבדו, לצבור חוויות. את פריז הם עושים יחד, הוא לוקח אותה למקומות של תיירים ושל לא תיירים, היא מעזה מודדת בגדים וכותבת, יושבים בבתי קפה, אוכלים פטיסרי, האקס מבליח פתאום בהודעות מהבהבות בנייד.
את פריז מודדים ברגליים, גם המטרו הוא עולם ומלואו, מגדל אייפל פונו נאף הסקרה קר, רובע המארה ולטיני, לפריז הגשומה יש קסם משלה, הן מתקרבים , נמשכים נוגעים מריחים, הוא גר בדירה, היא באה לבקר, הם עושים סקס והיא מגלה על הילד, מרגישה מרומה, אבל היי, רגע זו היא שלא רצתה לדעת כלום רק לחוות להרגיש לשכוח ולהתחיל מחדש.
ספר רומנטי הנקרא בשקיקה עדין ורגיש, כמו ריקוד טנגו, שניים קדימה וצעד לאחור.
הם נפרדים ושוב נפגשים, נמשכים שוב ושוב עד לחיבור המתבקש.
אהבתי, נהנתי התרגשתי ובעיקר נזכרתי גם באותה אהבת קיץ ההיא שהותרתי בפריז.
מומלץ ביותר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
