אחרי שראיתי בנטפליקס את הסרט הקצר על הרצה של שבט הטראוּמארה, "לורנה קלת הרגליים", התחלתי להתעניין ולקרוא אודות השבט המסתורי שחי בסתרים באחד האיזורים הנידחים והקשים למעבר במקסיקו. נישבתי לסיפורים אודות הרצים והרצות שחלקם רצים יחפים או לכל היותר כשסנדלים לרגליהם. בזמן הנבירה, גיליתי את הספר ודרך "סימניה" רכשתי אותו.
אינני נמנה על עולם הרצים (אופניים הנה התשוקה שלי), אך למרות זו, קראתי את הספר בשקיקה.
תיאור תחרויות הריצה האולטרה פשוט מופלאות וכתובות בתשוקה, במסירות ובמתן כבוד רב לכלל הרצים והרצות.
הסופר רוקם את העלילה שכבה אחר שכבה. בכתיבתו, כריסטופר מקדוגל, מצליח לסקרן ולמתוח את הקורא דרך כל דפי הספר. הגילוי על "קביו בלנקו" הוא מדהים ומרגש מאוד.
ממליץ בחום לכל חובב ריצה ולא רק, כל אוהב ספורט ישאב אל תוך הסיפור המופלא שמובא בספר.
ממליץ לעקוב ברשתות השונות אחר שבט הטראומרה, על השגיהם המופלאים בריצה.

קיבלתי את הספר מגיסי שהזהיר אותי מראש שלא אוכל לעצור את הקריאה. הוא צדק. מרגע שפתחתי את הדף הראשון, הספר נפתח לפניי בדרך שלא אפשר לעצור את הקריאה. חוץ ממספר קפיצות לשירותים ופעמיים להכנת קפה, לא עצרתי את הקריאה.
הספר כתוב נפלא. עינת א. שמשוני הצליחה לרקום עלילה מותחת ומרגשת. העלילה לפרקים קופצת מקטעי הומור שנונים ולפעמים ברגעי מתח ומאבק האופייניים לחיי התושבים בדרום המדינה.
ספר נהדר, בהחלט מומלץ מאוד!!!!

בתור יליד ארגנטינה שעלה ארצה בשנת 1977, הספר הזה מאוד דיבר אליי וקסם לי. אמנם רק בן 13 שנים כשעזבתי את מחוזות ילדותי, אך הזיכרונות והריחות העולים מבין העמודים של הספר, מעוררים בי רצון עז לחזור לימי הילדות הרחוקים מעבר לים.
זהו ספר חצי היסטורי גדוש פרטים על התקופות שהוא סוקר, ממבטו הסקרנית והרגישה של גיבור הספר. הכל מתחיל במכתב שהגיע מעברו הרחוק של גיבור הספר ודרך אותו המכתב, אין ספור אירועים ודמויות מתעוררות לחיים של זיכרון דרך מסע בזמן של 100 שנה.
ספר מעניין מאוד ומרגש בשבילי כיליד ארגנטינה, אך אני משוכנע שיהיה מעניין ומרתק באותה מידה לכל מי שיצלול בו.

הספר אמנם מזכיר בעלילתו את 1984 של ג'ורג' אורוול, אך העלילה שונה בתחליט שלה. זהו ספר המנסה לתאר דרך הדמויות הרבות שבו, מציאות דיסוטופית אשר לפרט אין שום חשיבות והחברה מתנהלת תחת שלטון עריץ שהאזרח אין דרך להגיע או לתקשר עימו. בספר "בואלם סנסל", מתאר בדיוק רב מציאות עגומה של חוסר חירות ובחירה, אך גם מנבא רצון עמוק לשחרור וחקר האמת ותוך כך להיווצרות של תקווה לחיים טובים יותר.

ספר נדיר ביופיו. קראתי אותו בשקיקה, בלעתי כל מילה ממנו. מעטים הם הסופרים היכולים לגולל מספר סיפורים בעלי דמויות רבות שבסופם נשזרים ויוצרים תמונה מרהיבה של מציאות ישראלית של תקומה ותקווה. אחד הספרים של של מאיר שלו שנהניתי יותר לקרוא. הסיפור ודמויות הספר, תופסים את הקורא ומושכים אותו למעמקי מציאות מרגשת ומופלאה.