ביקורת ספרותית על מבער אחורי מאת קולין הריסון
ספר טוב

---

#
ספרי מתח רבים שקראתי לאחרונה הנחילו לי אכזבה. זה לא שאני מצפה לספרות זוכת פוליצר בתחום הזה. אני מצפה לקריאה רצופה ולרעיון סביר. אני רוצה גישה מהירה לאסקפיזם, עלילה שלא תזלזל לי באינטליגנצייה, היגיון של האדם הסביר, דברים כאלה. ספרים מסויימים שקראתי לאחרונה [כמו "המדריך למתנקש המתחיל" או "אלמנות"] רחוקים מאד מדרישות המינימום. הגזמות בקנה מידה של מינכאוזן, כתיבה מרושלת, תחקיר עלוב והזנחת הדמויות – עד כדי רשלנות פושעת – זה המצאי. הספר הזה – אליו הגעתי בזכות הביקורת של ראובן (תודה!) – נכתב בקריטריונים שונים לחלוטין מהאוסף המקרטע שמרכיב את הדוגמאות שנתתי.

העלילה מורכבת: אחד הגיבורים היה טייס בחיל האוויר האמריקאי, נשבה על ידי הוייטקונג וחולץ כשהוא מפורק ויותר מת מחי. בהווה (1999) הוא בעלים ומנהל של חברת תקשורת גלובלית מצליחה, הגוף שהיה שבור פעם תוקן ומתפקד, בערך, עם כאבים וחריקות. יש לו משפחה אהובה, ואין לו סיכוי שהגנים שלו ימשיכו להתקיים. יש אנשים שהעובדה הזו היא בלתי נסבלת עבורם. גיבורת הסיפור – צעירה יפה מבריקה (ומטומטמת...) - משתחררת בתחילת הסיפור מכלא נשים אחרי שריצתה חלק מעונש שנגזר עליה בעקבות שוד. עוד כמה דמויות משנה מפוזרות בסיפור, גם הן מורכבות ומעניינות. עד סופו יקושרו כל הגיבורים הראשיים והמשניים באופן הגיוני, הסיפור יהיה מותח מאד וכמו בחיים – אף אחד פה לא יוצא טוב כמו שהיה רוצה, או רע כמו שאומרים עליו.

הספר כתוב היטב. הריסון לא ממהר לשום מקום, לוקח את הזמן ובונה את הסיפור ואת הדמויות בקפדנות. יש פה תיאורי עינויים שקשה לקרוא, ותיאורי מין לא מעטים, מפורטים מאד, שיכולים להפריע לרגישים לנושא. אין בו, לדעתי, שימוש בתיאורים האלה לצורך שילהוב, כדי לסתום חורים בסיפור, או כדי להחליף עלילה לא-קיימת, כנהוג בחלק מהספרים האלה, והתיאורים תורמים לסיפור ולהבנת הדמויות.

הריסון יודע לרמוז ולאפשר לקורא להבין לבד. הוא יודע להשתמש באירוניה ויודע לספר סיפור ולהפוך את המופשט למובן. זה מה שהופך את הספר הזה לספר שהחווייה הספרותית שלי ממנו לא הוגבלה לאסקפיזם.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מבער אחורי