מזכיר את דודי בוסי... מזכיר את מנחם תלמי.... אך בעיקר עומד בפני עצמו, עם סגנון קליל, ישיר ומגרה לקראיה. נהנייתי.
מכאן אני ממשיךג'ונתן טרופר4אני מתנצל... עדיין לא קראתי את הספר, אבל, הסרט כייפי, עם ג׳ייסון בייטמן, ג׳ין פונדה ועוד שחקנים מעולים. סרט טוב. (וכעת, אחפש את הספר...)
צרות ומזל רעלי צ'יילד4מכור לסדרה. ממתין בקוצר רוח לספר הבא... ג׳ק ריצר, סוג של קאובוי, נווד, עם עבר עשיר ועתיד לא ידוע אך עם הרבה צרות צפויות. בימי הקורונה, זה ספר מצויין לקריאה. אני קורא אותו פעם שנייה. לאט, לאט, נהנה מהמשפטים המתארים פעולות מפורטות עד דק... בקיצור: כייף.
מוות במצולותד.פ לייל3העלילה מתחילה יפה (אם רצח אפשר לכנות ״יפה״...) אבל, בזכות המספר, בעל חוש הומור, העלילה זורמת יפה... עד אמצע הספר, מכאן ועד הסוף, סתמי, צפוי.
מוטי מרציאנו, בלש פרטייונתן יובל4מודה. לא משתגע על ספרים כבדי עמודים. אוהב את ספרי הבלשים של פעם, שקוראים בנשימה עצורה, בשטף, ושמבין השורות עולה ריחות המקומות, והכל, הטוב והרע, מתערבבים להם ויוצרים תמונת מקום וחיים קצרה, ונשאר עוד חשק לעוד, לקרוא עוד. כאלה הם שלושת הסיפורים המקובצים בספר. מוטי מרציאנו, לובש צורה בנגיעות קטנות, אין תיאור כבד שלו, ולכן, אפשר לדמין אותו, להאמין לו, להסתובב בתל-אביב... הכתיבה קלה, עם הבהובים של זכרונות, של שמות סרטים ואנשים, פשוט כייף מזוקק.
קו חצותלי צ'יילד3מי שפעם אהב מערבונים, או את ספרי אליסטייר מקליין, בטוח אוהב את ספריו של לי צ׳יילד. הספר ״קו חצות״ שונה מיתר ספרי ג׳ק ריצ׳ר. ספר שמשוך עליו דוק של עצב. אנשים צעירים שיצאו בשיא אונם, פורחים ויפים אל התופת בעיראק או באפגנסטן, וחוזרים שברי כלי, וג׳ק ריצ׳ר נלחם את מלחמתם האבודה.
הפרוטה והירחסומרסט מוהם1מהדורה זאת הודפסה בשנת 1933 בפלסטינה תרגום ולפובסקי 240 עמ' כריכה קשה הוצאת "מצפה" יחודי !!!