“מודה. לא משתגע על ספרים כבדי עמודים. אוהב את ספרי הבלשים של פעם, שקוראים בנשימה עצורה, בשטף, ושמבין השורות עולה ריחות המקומות, והכל, הטוב והרע, מתערבבים להם ויוצרים תמונת מקום וחיים קצרה, ונשאר עוד חשק לעוד, לקרוא עוד. כאלה הם שלושת הסיפורים המקובצים בספר. מוטי מרציאנו, לובש צורה בנגיעות קטנות, אין תיאור כבד שלו, ולכן, אפשר לדמין אותו, להאמין לו, להסתובב בתל-אביב... הכתיבה קלה, עם הבהובים של”

“מודה. לא משתגע על ספרים כבדי עמודים. אוהב את ספרי הבלשים של פעם, שקוראים בנשימה עצורה, בשטף, ושמבין השורות עולה ריחות המקומות, והכל, הטוב והרע, מתערבבים להם ויוצרים תמונת מקום וחיים קצרה, ונשאר עוד חשק לעוד, לקרוא עוד. כאלה הם שלושת הסיפורים המקובצים בספר. מוטי מרציאנו, לובש צורה בנגיעות קטנות, אין תיאור כבד שלו, ולכן, אפשר לדמין אותו, להאמין לו, להסתובב בתל-אביב... הכתיבה קלה, עם הבהובים של”