סקירה לאחר זכייה בהגרלה
האדון היהודי מספר את סיפורו של ג'יהאד ילד פלסטיני מחאן יונס, שבעל כורחו עוזב את בית הספר כילד ועוזר לפרנס את משפחתו. הוא נשלח לעבוד בחקלאות אצל היהודים בגוש קטיף.
ג'יהאד מתחיל לעבוד אצל "האדון" בהתחלה בחממות כמו כל הפועלים ועם הזמן "האדון" מגלה את הפוטנציאל הניהולי שבו ונותן לו תפקידים ניהולים- מנהלתיים יותר.
ג'יהאד, ספג מילדות שנאה ליהודים על רקע הרצון של הפלסטינים לחזור ל"אדמותיהם" ופתאום מגלה "שהשטן אינו נורא כ"כ". ג'יהאד מתיידד ברמה המקצועית עם האדון ואף מעבר לכך, האדון עוזר לו ללמוד עברית כולל קרוא וכתוב, נותן לו ספרים ופותח בפניו את האפשרות שוב ללמוד, מה שג'יהאד מאוד היה רוצה.
טרגדיה מפרידה בין האדון לבין ג'יהאד והאחרון מתגלגל לתפקידים חשובים בעזה, שם גם פוגש בחורה ישראלית ומתאהב...
הספר מאוד מעניין. בהתחלה קצת היה קשה לי להתחבר, לדעתי אין מספיק רקע על הדמות הראשית ועל משפחתו. לקראת האמצע ממש נשאבתי לתוך הספר ולא יכלתי לעזוב אותו.
אני מאוד אוהבת לקרוא רומנים על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני(כתבתי כבר על "גדר חיה", "להתראות אללה", "שמים אדומים" ועוד). בספר הזה מאוד הייתה חסרה זוית פלסטינית עכשווית. על אף שלכאורה, אנו קוראים בספר על רצון האבות והסבים לחזור ליפו ועל מה שקרה להם כשגירשו אותם או שמרוב פחד הם החליטו לעזוב, חסרה הזוית העכשווית - הפלסטינית ולא הישראלית. לולא ידעתי מי כתב את הספר הייתי מנחשת שזה ישראלי בעל דעות ימניות כי לשם הספר מושך.
היה חסר לי מאוד 'סוף דבר' של הספר או 'תודות'(מעולם לא הבנתי כמה זה חשוב ובספר הזה הבנתי עד כמה) - לשמוע קצת על מחבר הספר, מאיפה שאב את הסיפור, את הדמויות, ואת עמדותיהן. האם אכן ישב ושוחח עם פלסטינים וזה הלך הרוח בעזה? האם חלק מהסיפור מבוסס על עובדות או על מקרים דומים?
הייתי שמחה לדעת מה יחשבו גם פלסטינים וערביי ישראל על הספר. יש שם המון ביקורת על כל הצדדים בסכסוך, מעניין אם תהיה הסכמה על הדברים...
בגדול- ספר מומלץ,קריא ומעורר מחשבות בנושא.

















