ביקורת ספרותית על בניניה מקיאוולי - לוקוס קלאסי #5 מאת שרלוט פרקינס גילמן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 באוקטובר, 2019
ע"י yaelhar


#
מקיאוולי זכה למוניטין של מניפולטור בחסד ומתמרן במיסתרים. מי שקרא את "הנסיך" – הספר שבזכותו התפרסם וזכה באותו מוניטין – מבין שאת התואר נתנו לו דווקא אלה שלא קראו את ספרו. מקיאוולי מנתח אירועים באופן רציונלי והצעותיו ל"נסיך" שלו (שיכול להיות נשיא או ראש ממשלה, כמובן) הן הצעות פרקטיות ולאו דווקא מגונות. אבל משדבק בך שם של אחיתופל שטני לא יעזור הטיעון שמה שכתבת הוא בסך הכל תיאור נאמן למקור של דרך פעולתו של העולם.

בניניה מקאוולי היא ילדה-נערה-אשה צעירה שחיה בקונטיקט בתחילת המאה ה-20 (הרומן פורסם ב-1914). בניניה היא ילדה חכמה (יותר מדי חכמה עבור גילה ומינה, כמו שאומר אביה) שהמוסכמות המאלצות אותה להיות טובה וטפשה מאוסות עליה. היא חיה במשפחה בה האב הוא שתיין ורודן – משתמש בכוחו העודף להשליט את מה שהוא ואלוהים קבעו כאמת מוצקה – שהחלטות של גברים נכונות תמיד, ואין לערער עליהן אפילו אם תוצאותיהם גרועות. נשים הן תמיד טפשות וקלות-דעת, וילדים אפשר לראות אך לא צריך לשמוע. הוא מתעלל במשפחתו על ידי התשה – הוא פשוט נודניק ברמות-על. בניניה מחליטה להשתמש בשכלה כדי לשפר את מצבה (ואת מצב אמה ואחותה שהן טובות וטפשות, כראוי...) וכאן מלהטטת גילמן עם המוניטין של מקיאוולי (ושמה הדומה של הגיבורה) והופכת את בניניה לזוממת מזימות במסתרים (רק לטובה, כמובן), מתקנת-עולם בפוטנציה המשתמשת בחוכמה ובעבודה קשה כדי לשפר את המצב. בניניה לומדת הרבה נושאים - משיפור תנובתן של התרנגולות, שתילת פרחים, עישוב, תפירת בגדים, חיסכון והשקעה. ואם זה נראה למישהו דומה לספרים-מתוקים-עם-סוף-טוב הוא לא טועה.

גילמן מנסה, נראה לי, להנדס את המציאות שתתאים לדעותיה. לטענתה אפשר לעשות הכל, אפשר ללמוד כל דבר, אפשר למצוא פיתרון לכל צרה. למרבה הצער תיסכול אינו בהכרח מה שיוביל לפיתרון. אדם אינו יכול לראות מציאות אחרת מהמציאות בה חונך ויתקשה לראות את העולם ללא המשקפיים אליהם הורגל. כל כמה שגילמן מנסה להרוס את העולם ועל חורבותיו לבנות חדש, משופר, הוגן ויעיל, היא חוזרת אל השקפת העולם הישנה ומייפה אותה במקצת. ואולי התשובה שלה לשאלה "איך צריך העולם שלנו להיראות?" היא "עם אפשרויות לשינויים" ואולי זה מה שהוא באמת - באגדות.
29 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, אדמה.
אתה צודק לגבי אחיתופל.
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מעניין, דרך אגב אחיתופל 'סובל' מאותה תדמית רעה, לאמיתו של דבר הוא היה יועץ מבריק.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, סקאוט.
לא הבנתי מה זה "הזמנתי אותו באופן דיגיטלי". אצלי ספרים דיגיטליים מופיעים מיד עם סיום ההקשה...
סקאוט (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
יפה. נוסף לרשימה על אף חוסר שביעות רצונך מן הספר. למעשה, כבר הזמנתי אותו באופן דיגיטלי.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אני לא יודעת על אויבים מהמעמדות השליטים (אם כי סביר שהיו גם) אבל לפני שמקיאוולי היה סופר הוא היה פוליטיקאי ודיפלומט בזמנים סוערים מאד באיטליה, ובכל מקרה הוא ידוע בזכות בתיבתו, במיוחד "הנסיך".
לדעתי בתרבות - המתקיימת עדיין - של דיבור לא-ישיר (בעברית פוליטקלי קורקט) הדבקת תווית של מניפולטור מתמרן למי שמציין עובדות לגבי התנהגות של שליטים (ונשלטים...) היא פחות או יותר הכרח.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, רחלי (live)
מסכימה מאד למה שכתבת. המילכוד הוא שבכל "מציאות" שהאדם יוצר לו קיימת השתקפות התפיסות המוקדמות שלו.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, בת-יה
כל מה שכתבתי הוא על הספר הזה.

לגבי שיפור החיים - אין בינינו מחלוקת. היחיד יכול לשפר את חייו. לגבי התנתקות מהמשפחה הגרעינית - אכן, לפעמים זה פיתרון אבל אני לא בטוחה שזה אפשרי. כלומר זה אפשרי טכנית אבל לא נפשית.

בגדול אני מאמינה שאדם הוא תוצר הסוציאליזציה שלו. הוא אינו יכול לשנות את השקפת העולם לה חונך - גם אם הוא יכול לשנות את הנסיבות. והשקפת העולם - יחד עם עוד כמה דברים קטנים - היא הדבר אותו יורש האדם ממשפחת המוצא שלו. כל השאר נזקף לזכות החברה.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מעניין מאוד. מקיאוולי צבר הרבה אויבים מקרב המעמדות השליטים - הם אלה שהרסו אותו והדביקו לו את המוניטין השטני.
כל מה שהוא עשה זה לשקף להם את צביעותם ואכזריותם.

נראה ששרלוט פרקינס גילמן בכל זאת מנסה לבקר בדרכה את הסדר הקיים ועבור סופרת אישה ב-1914 זה הרבה מאוד.
רחלי (live) (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
יעל, יש פעמים שאנשים יוצרים לעצמם "מציאות" בכדי לשרוד, לא בהכרח זה שלילי, לעיתים זה הדבר שמשנה את עולמם, אולי לטובה, ואולי לא.
בת-יה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לא מצליחה להבין אותך yaelhar, את נשמעת פסימית מאוד, כאילו 'מה שהיה הוא שיהיה' לנצח,
אלא שאני מכירה, גם באופן אישי, בנות ונשים שהצליחו לשפר את חייהן לטובה, למרות התחלה מאוד בעייתית, בלשון המעטה.
אז נכון שלפעמים הן היו צריכות להתנתק מהמשפחה הגרעינית, אבל בסופו של דבר הן הצליחו מאוד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ