ביקורת ספרותית על הסדק מאת יריב ענבר
ספר בסדר

---

"תשעים אחוז מהזמן אתה תמתין: תמתין לפגישה, תמתין לתשובה, תמתין שהאדם שאתה מדבר איתו יאמר מה שאתה רוצה לשמוע. פשוט תמתין. אם אין לך סבלנות אתה במקצוע הלא נכון" (עמוד 14).

הספר "הסדק" (הוצאת ידיעות ספרים, 2018), הוא ספרו השני של יריב ענבר (שם בדוי), בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה ששירת כעשור וחצי בקהילת המודיעין הישראלית. בראיון שפורסם ב"מעריב" הדגיש ענבר כי שירת "לא כלוחם, אלא במעטפת". כיום הוא עוסק ביזמות ובייעוץ בתחומי המודיעין והטרור.

עלילת הספר נפתחת כגואל, לוחם מוסד, יוצא למשימתו הראשונה וצונח בארץ אויב. "הוא הרים את ראשו ונשא את עיניו מעלה. חופת המצנח התמזגה בחשיכה וקשה היה להבחין בה. זאת לא היתה לו הצניחה הראשונה. כששירת בדובדבן עבר קורס צניחה ויחד עם חבריו לצוות צנח כמה פעמים. גם כששב ליחידה מקורס הקצינים צנח פעמים אחדות עם הצוות שעליו פיקד. הפעם היתה זאת צניחה שונה; צניחה חופשית, מבצעית, בארץ אויב, כשהוא לגמרי לבדו. את היכולת הזאת רכש במהלך ההכשרה שלו במוסד. מחשבה שהעסיקה אותו פעם, על חנה סנש וחבריה, השתלבה בהפתעה בהרהוריו, והתרוממות רוח מיוחדת גאתה בו. הנה, כמותם, גם הוא תורם את חלקו: לוחם מודיעין יהודי יליד אירופה שקופץ ממטוס בארץ אויב" (עמוד 10).

טעות מבצעית אחת ויחידה מביאה להדחתו מהארגון, ולפרידתו מהאישה שלה עמד להינשא, לוחמת מוסד בעצמה. גואל, שרדוף רגשות אשם, יוזם כמה שנים מאוחר יותר מבצע מודיעיני פרטי שישיב את המשמעות לחייו: חדירה בזהות בדויה לחברון במטרה לחשוף אוצר עלום, בעל משמעות לאומית עליונה. המשימה מסתבכת וגואל מוצא את עצמו בסכנת חיים, כשהוא שב לסייע לשב"כ לסכל פיגוע קשה שמתכנן החמאס.

גם הפעם ענבר הוציא מותחן מוצלח. גיבוריו אינם מושלמים והמיצאות שבה הם פועלים מורכבת, ואין בה שחור ולבן מוחלטים, אלא בעיקר אפור. זהו עיקר כוחו של הספר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על הסדק