כשוורה, הספרנית בספרייה הקטנה בדיור המוגן שלי ראתה אותי קורא את הארי פוטר היא הרימה גבה. מה פתאום הזקן הזה קורא ספר נוער? כשלקחתי מהספרייה את הספר הזה, היא הרימה שתי גבות, והוסיפה מבט זועם במיוחד. סיפורים ארוטיים? אין לו טיפת בושה, האשמאי הזקן הזה.

טוב, ורה, את יכולה להירגע. סיפורים ארוטיים ממש לא תמצאי פה. מש שכן תמצאי זה ספר קליל וכייפי לימי השרב הכבד שלנו.

ניקי היא מדריכה לקורס כתיבה לנשים. העניין הוא שהמשתתפות שם עושות הכל חוץ מלכתוב. הכתיבה היא רק תירוץ למפגשים חברתיים שבהם הן משתפות אחת את השנייה באהבות שלהן, בקשיים ובמצוקות שבחייהן. הבעיה היא שאם הגברים בקהילה ההודית פאנג'בית סיקית יגלו על ה"פטפוטים" של הבנות, יהיה מאוד לא נעים...

הספר הזה חושף את הצורך האנושי הבסיסי בקשרים חברתיים, והוא עושה את זה בדרך קלילה וחביבה מאוד. הוא מתובל בניחוח הודי חזק וריחני. הידעתם שגולאב ג'מון זה כדורי חלב מוצק מטוגנים בשמן עמוק ומושרים במי ורדים? ולחשוב שעכשיו אכלתי ארוחת בוקר שכוללת שתי פרוסות לחם, גבינה וכוס תה. דיכאון.