ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 30 ביוני, 2019
ע"י
ע"י
אוסקר הוא בחור צעיר, חנון, בתול נצחי, אנטי-גיבור, אמריקאי בן למשפחה מהרפובליקה הדומיניקנית. בחייו הקצרים ובנאיביות כובשת הוא מתאהב בכל בחורה, מחפש אהבה ובעיקר, נו, נחוש לזיין ולהגשים את ייעודו כזכר דומיניקני. דרך הסיפור שלו, אנחנו שומעים גם על אמו ועל אחותו ועל הסבתא ועל החברים ועל המאהבים, במציאות מוטרפת שבעצם לא נתנה לו הרבה סיכוי להיות משהו אחר.
הסופר אמר שכתיבת הספר הייתה מבחינתו בגדר אמון מוחלט בקוראים, ואני מאמינה לו. בקלות רבה הוא יכול היה לקחת את הסיפור הפסיכי הזה, על משפחת מהגרים צבעונית ופצועה וגרוטסקית וטראגית, ולכתוב עליה ברצינות תהומית ספר לירי ודואב שיוציאו ב"עם עובד", עם ציור אמנותי ותקופתי על הכריכה. הוא יכל, אבל הוא בחר לכתוב ספר אמיץ, עצוב וקורע מצחוק, שמעלה על נס את הגרוטסקיות ולא מנסה לנרמל אותה. הוא כתב ספר שהגיוני ונעים ומצחיק ומרגש לקרוא בו משפטים כמו "קרעה לעצמה את התחת הלא קטן שהיא התברכה בו"; ספר שקוראים בזרם קולח מאין כמותו, ופתאום כבר לא פוזלים כדי לבדוק באיזה עמוד אנחנו. פתאום השפה הישירה, הבוטה, הלא-מתאמצת, נחווית כמאוד מתאימה – וזה כי היא מנומקת.
ובאמת, יש כאן סיפור עם המון "בשר", עם הרבה רגש, ודווקא בגלל שהוא לא משתדל להזמין הרהורים ברומו של עולם, הוא פתאום מאפשר לכאב ולהחמצה ולמורכבות לצוף כמו מאליהם. הוא מיוחד נורא, המבנה שלו נכון, התרבות שהוא עוסק בה היא כמשב רוח רענן, ועדיין, שתי בעיות – קטנות לכאורה אך דומיננטיות בנפחן – הטרידו את שלוותי.
האחת היא ריבוי הערות השוליים והשנייה היא שיבוצי המילים בספרדית לאורך הטקסט. הספר גדוש ברפרנסים, בכוכביות, בהרחבות, בהבהרות, במילים בלעז שמתורגמות מיד לאחר מכן לעברית, וזה נורא מקשה על רצף הקריאה. אין לי בעיה להשכיל ולהרחיב אופקים תוך כדי קריאה, בוודאי כשזה על תרבות לא-מוכרת, אבל לא מעניין אותי שהמפלצת שאתה מאזכר כאן תוארה אצל טולקין, או שהאישה הייתה אימתנית כמו טאיקלאיריסיה מהמיתולוגיה הנורדית. לגבי המילים בלעז – מצד אחד הן 'צובעות' את הספר באווירה התרבותית המתאימה, ומצד שני הן מכבידות מאוד, קצת כמו עגיל יפה ששוקל יותר מידי, ואז הוא חינני אבל גם מושך לך את התנוך לברכיים.
3.5 כוכבים על סיפור מיוחד, מאוורר, קולח, שמוטב היה קצת (הרבה) לנקות ממנו את המיותר והמכביד.
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בקצב הזה עוד יהיה שלום, אלון.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
היי, אנחנו מסכימים ואפילו מאותן סיבות
|
|
שופי ינשופי
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
כתיבה וירטואוזית.
|
|
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
פייפר, תודה רבה.
עשית לי חשק לקרוא. כתמיד, סקירה נהדרת. הצחקת עם ההערה על "עם עובד". אני מסכים עם מסמר על הניסיון של "מחברות לספרות" לייצר לעצמם מין קו עצמאי משלהם. זה לא כ"כ הצליח. "הספריה לעם" של ע"ע קורסת כבר שנים מעודף ציפיות מחד ומעודף בחירות לא-טובות מאידך. "הספריה החדשה" היא כבר מזמן בדיחה מרוב נסיונות נואשים של העורך לשווק ספרים חדשים ב"התרגשות" ושאר ההפרזות המגוחכות שלו. עכשיו "תשע נשמות" מובילה בשדה הקשקשת השיווקית הספרותית. |
|
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מה שנכון נכון, מסמר.
בשבוע הספר בכיכר רבין עמדתי מול הדוכן של הספרייה החדשה והחזקתי את עצמי ממש חזק לא לכווץ את האף ולהגיד בקול רם, נטו בשביל ההומור, "איף... אתם... אתם מריחים את זה?". חן חן, כולם. |
|
מסמר עקרב
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מחברות לספרות לא פחות סנובים מעם עובד, אבל את המקום הראשון
לוקחת בהליכה הספרייה החדשה של הקיבוץ המאוחד.
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
Buena crítica
|
|
פואנטה℗
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
עם הכישרון הזה שלך לפענוח גרפי של
טקסטים מורכבים, מה זה בשבילך קצת הרחבות ומילים בלעז. פינטס.
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בכל זאת מסקרן, אחפש אותו, תודה על הסקירה פייפר.
|
|
אושר
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
נתתי לו חצי כוכב יותר ממך.
מסכימה לדעתך על הספר - כתיבה מיוחדת במינה וסיפור מיוחד. |
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
מסכים לגמרי. אצלי שלושה כוכבים בעלי זוהר סטנדרטי.
|
35 הקוראים שאהבו את הביקורת