ביקורת ספרותית על הסיפור שלי עם אליס מאת פרנצ'סקה ג'קובי
ספר טוב

---

נתחיל מזה שגילדה יהודיה הימים הם ימי סוף שנות ה-60 בארצות הברית.גרושה פעמיים, חיה לבד והראש היהודי לא מפסיק לחשוב, וקצת אידיש קייט לא יזיק פה ושם ואז מבינים מאיפה ההסתייגות שלה מאישתו הטריה של בנה רובן אליס הגויה הבלונדינית עם הגוף הקומפקטי ושמחת החיים - אליס גויה וזה לא מספיק עבור בנה מחמדה רובן, היא הרי אפילו לא גידלה אותו...

גילדה מתחילה במעקב אובססיבי אחרי כלתה הטריה, מה היא עושה איך מתלבשת מה אוכלת איך צוחקת והכי חשוב איך מטפלת בבנה מחמדה.
גילדה מתמקמת בפינה מוסתרת מאחורי עמוד בחנות הכולבו בו אליס עובדת, היא עוקבת אחרי כל תנועותיה, פולשת אל ביתם.
לאומת זאת רובן בנה, מתנכר אליה לא חמים לא משתף לא מדבר ומתעניין, גילדה מנהלת איתם שיחות מצבים ופגישות והכל בראשה ובעיני רוחה.

הספר זורם קולח, ההתנהלות של בן-אמא הסיפור חוזר אחורה וקדימה ומספר מה בדיוק היה ולמה גילדה לא גידלה את רובן וסיבת התנכרותו אליה.

הרבה רגשות צפים, הרבה סודות ושקרים מין העבר ואמיתויות שאולי לא היה כדאי שיסופרו.

ספר נהדר ויחיד במינו

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על הסיפור שלי עם אליס