ביקורת ספרותית על בעקבות האנגלים מאת דוריס לסינג
ספר בסדר

---

ספר זה הוא אוטוביוגרפיה של שנה אחת בחייה של המחברת, מדובר בשנת 1950. חמש שנים לאחר תום מלחמת העולם השניה דוריס לסינג מהגרת עם בנה הצעיר מדרום אפריקה ללונדון שעדיין מלקקת את פצעי המלחמה והפצצות הבליץ.

הסיפור סובב סביב המתרחש בבית המגורים בו גרה המחברת ומרקם היחסים שבין השכנים.

בעלת הבית פלו היא ממוצא איטלקי ונשואה לדן. לדוריס לסינג חברה בשם רוז איתה היא מעבירה שעות רבות וחלקים גדולים מהטקסט מוקדשים לשיחות בין השניים (לעיתים מאוד רדודות וכתובות ללא כישרון מיוחד). רוז מאוהבת באח של דן, אך הוא מצידו לא מעוניין ומערכת היחסים ביניהם נשארת בגדר דימיון וחלום.
הזוג סקפינגטון גרים בקומה מעל ולהם שני ילדים, הם רבים בניהם לעיתים קרובות ומרביצים לילדיהם.
מר מקנמארה הוא שרלטן ודמגוג המנסה להוציא כספים מכל האנשים אתם הוא בא במגע. המחברת מכירה באופיו ומערכת יחסים מעניינת מתפתחת בין השניים.

הסיפור נחמד, הכתיבה פחות טובה מבספרים אחרים של המחברת. התרגום לא מיטבי אף הוא.
אם אין לכם משהו אחר לקרוא אפשר לנסות.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על בעקבות האנגלים