#
אני לא קוראת הרבה פנטסיה. לא במיוחד אוהבת את הז'אנר (בניגוד למדע בדיוני). מה שקראתי מהסוגה השאיר בי רושם שהסופרים מתארים איזה עבר – נניח ימי הביניים – עם דמויות בעלות סגולות יוצאות דופן. את הספר השגתי וקראתי בזכות הביקורת של שין שין על "חוט של כסף" ספר אחר של הסופרת (תודה רבה!) והסקרנות שהיא יצרה אצלי. אשמח לקרוא את ספריה הנוספים שתורגמו.

לקרוא לספר הזה פנטסיה משמע לעשות לו עוול. יש בו מרכיב פנטסטי אחד – דרקונים – אבל הם משולבים בסיפור באופן כה מוצלח שמהר מאד אתה שוכח שדרקונים לא היו על אותה אדמה עם בני אדם (אם מניחים שמקור האגדה הוא דינוזאורים) ונסחף לסיפור יפה, כתוב היטב על קברניט של ספינת-קרב בריטית במאה ה-19 שנלחם בספינות צרפתיות באחד ממי יודע כמה קרבות שהיו בין בריטים לצרפתים, כל זה בזמן שנפוליאון בונפרט מאיים לכבוש את העולם. הקברניט המצטיין משתלט על ספינה צרפתית ובמטען שלה הוא מוצא (מדובר בתקופה בה המנצח זוכה בכל, השכר שהמדינה משלמת למשרתיה הוא זעום והמלקוח נחשב כחלק לגיטימי ממנו) ביצה של דרקון, יצור בעל ערך גבוה, במיוחד בחיל האוויר... הדרקון הזעיר (משקלו בעת הבקיעה הוא מעט פחות מטון) בוקע מהביצה ובהתאם לאגדות בוחר את המטפל שלו, לא אחר מהקברניט. ובכך דן את הקברניט לחיי אוויראי – שהוא מעמד נחות יחסית למעמד יורד ים – ולחיים בהם סדר העדיפויות אחר ממה שהורגל אליו. יחד עם זאת יזכה הקברניט בקשר רב-עוצמה מכל הקשרים שחווה בעבר.

הסיפור כתוב מצויין. נוביק מצליחה לאפיין חלק גדול מההתנהגות הנהוגה באותה תקופה בבריטניה. היא מצליחה להמחיש לקורא את הקשר העמוק בין הדרקון למטפלו, קשר שהוא עד מות אחד מהם. (דרקונים, כמו בני אדם, הם בני תמותה). לורנס הקברניט - שנשאר קברניט גם כשהפך אוויראי – מפקד על צוות מלחמה גדול וגם על צוות קרקע לטיפול בדרקון לאחר שעות המשימה.

איך אוכל להמחיש? דמיינו שמטוס היה יצור חי, שמצד אחד הוא מהיר וחזק ומצד שני אינטליגנטי (במקרים רבים הרבה יותר מהמטפל שלו), מסוגל לדבר, לחשוב ולהחליט, מוכן להקריב את עצמו על מזבח הערכים של המטפל שלו, ויחד עם זאת הוא גם תמים ומתפנק – כך, פחות או יותר, נראית מערכת היחסים בין הדרקון לקברניט. תוכלו לקבל מושג טוב בספר "המפלצת מן הכוכבים" של היינלין (מדע בדיוני מהנה ביותר, לדעתי) וגם מסיפורי הדרקונים של אן מק'פארי.

נוביק היא סופרת אמריקאית אשת מחשבים, שהיתה מוקסמת מספרות פנטסיה מילדותה. הספר הזה הוא ספרה הראשון – אחריו כתבה עוד שמונה ספרים באותה סידרה, שלא תורגמו לעברית.
לפי מידת השימוש במונח "ספר טיסה" נראה שאנו חיים בקביעות בטרמינל וקונים רק בדיוטי פרי. הספר הזה אינו ספר טיסה מבחינתי (בעיקר כי אני לא טסה) אבל הוא ספר חמוד ומהנה, לא מתייחס לעצמו ברצינות יתרה נועד רק להנאה ומבצע את תפקידו זה בלי להרגיש אשם או נחות.

גילוי נאות: אין מצב שאוכל לדלג על ספר/סרט/תכנית טלוויזיה הכוללת דרקון. לו היו לי 3 משאלות הייתי מבקשת שלום עולמי, תרופה לסרטן, ודרקון פרטי משלי שיחליף את הסוברו.
לתומי חשבתי שספר לא יכול להיות באמת גרוע אם הוא כולל דרקון, אבל אז נתקלתי בספר הזה.
על פניו זהו ספר מושלם עבורי: יש דרקון וגם הוא ממוקם בתקופה היסטורית מרתקת ואהובה עלי - המלחמות הנפוליאוניות. מה יכול להשתבש?
התשובה היא קודם כל הגיבור - וויל לורנס, אולי הדמות המשמימה והטיפשה ביותר שאי פעם נתקלתי בה בספר, וגם שמשהו מאוד עמוק לא מסתדר לי במערכת היחסים בין הדרקונים לבני האדם.
בעוד שהגיבור האנושי, לורנס, הוא דוגמית מעוררת פיהוק של בינוניות, הגיבור הדרקוני הוא יצור מרהיב ומרתק, לא רק מפני שפיזית הוא חיה אצילית חזקה ומדהימה, אלא גם מפני שדרקונים, מסתבר, הם חיה אינטיליגנטית, רגישה ונבונה פי כמה וכמה מבני האדם. למרות עליונותו הברורה של הדרקון , טמרר, על מפקדו האנושי, הוא מסכין עם היותו מעין חיית מחמד לקפטיין לורנס, ומקבל את פניו בשמחה ואהבה כנועות כשל ספאנייל. הוא מקבל את תפקידו כמכונת מלחמה מעופפת בצבא הבריטי ( הנלחם מול דרקונים בשירות הצבא הצרפתי ) ללא שאלה, ונרתם מיד להשבעת רצונם של בני האדם.
לאור כמה שהדרקון רגיש ונבון הייתי מצפה ממנו, ומאחיו הדרקונים, לנער מעליהם את בני האדם הטפשונים, אולי לסרב להיות חלק ממלחמותיהם ההרסניות והעקובות דם. מה בדיוק הרווח שלהם מכל הסיפור ומה פשר הנאמנות וההכנעות של חיה כה חזקה למין שנופל מהם? חצי ספר החזקתי מעמד כי הייתי בטוחה שהמהפך קרב ובטח הולך לקרות פה איזה מרד דרקוני פציפיסטי, אבל העלילה ממשיכה לדשדש עוד ועוד ועוד בתיאורים מייגעים של אימונים צבאיים שהדרקון וקפטיין לורנס עוברים בבסיס חיל האוויר הדרקוני, ותיאורי מיני רתמות ומכשירים שמרכיבים על הדרקון כדי שיישא עליו חיילים וכלי נשק. כפרס, קפטיין לורנס מדגדג לדרקון את הבטן כפי שהיינו מדגדגים לכלב שלנו וקונה לו מתנות למשל קולר. כמה עלוב.

בקיצור, הספר הזה בהחלט מצייר לנו את הפנטזיה של לרכב על דרקון והרוח בשערנו, וכבר הודיתי מראש שגם אני אשמה, אבל לא מעבר לזה.
מצאתי יותר עומק ועניין בסדרת סרטי ״הדרקון שלי״.

באנגלית הסדרה הזו זכתה להצלחה ולהרבה ספרי המשך, בעברית הספר לא הצליח ולכן תמצאו רק את הספר הראשון.

ידיד שלי נלחם בי(לוחמה פסיכולוגית דיי מתישה)לקרוא את הספר...במשך חודשים התבצרתי בדעתי שאקרא אותו כשארצה ולt כשהוא אומר לי.בסוף הוא פשוט דחף לידיי את העותק שנמצא בביתו והישיר לעיניי מבט תקיף."תקראי את זה,הוא בידיים שלך,אין לך דרך להימלט..."
ואכן כך היה.מהרגע בו נח הספר בידיי לא יכולתי להתעלם עוד מקיומו.קראתי את גב הספר והוקסמתי.נטשתי את הספר שקראתי באותה עת לטובתו...וקראתי אותו תוך פרק זמן הקצר משבוע,נסחפת אחר דמותו של לורנס ואחר טלטלותיה ללא כל יכולת שליטה או עצירה אפילו לא בכדי לנשום.קראתי בכל מקום אפשרי שהתנאים והנסיבות אפשרו לי לקרוא בהם.לקחתי אותו איתי לכל מקום.
בסופו של דבר הכניעה לידידי הייתה משתלמת-זהו ספר מדהים ומופלא ביותר.

דרקון הוד מלכותו ספר מעולה לאוהבי הפנטזיה. זה מתחיל בחלק היסטורי אמיתי בתקופה של בונפרטה שנלחם בנלסון. כאן סיפור הרקע ההיסטורי.
השינוי הוא בכך שבעולם ישנם דרקונים שכשהם בוקעים מהביצה האדם שמרסן אותם הוא המטפל שלהם. מצד אחד דרקון השוקל כמה טונות נכנע לדברי אדם רגיל וקטן ומוכן לעשות הכל. זה בכללי הרקע לעלילה.
הספר בעצם מתחיל עם לורנס איש הצי הבריטי שנלחם בספינה צרפתית ולוכד אותה ושם הם מוצאים ביצה. עד שמגיעים לנמל הביצה בוקעת ובעצם הדרקון בוחר בלורנס ולא במי שחשבו שיהיה המטפל. מכאן העלילה משתנה וגם החיים של לורנס.
אני לא אספר מה קורה אבל הספר מאוד מומלץ. מירה