ביקורת ספרותית על 24 שעות בחיי אישה (2019) מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר לא משהו

---

24 שעות (מיותרות)בחיי אישה.
זה כל הזמן שלקח לי לקרוא את הסיפור הזה.
התחלתי והפסקתי באמצע כי חיי אישה הם כידוע מלאי עשייה: כביסה, כלים, בישולים וניקיונות.
יש לי עוד כמה תירוצים טובים מדוע טרחתי לעשות הפוגה אבל לא בטוח שהם יעניינו מישהו.
לבסוף סיימתי את הנובלה ונוכחתי לדעת שהשפעתה עלי הייתה כ״כ מינורית, כה אפסית עד כי שכחתי לגמרי שמדובר באישיות שעד לפני זמן קצר התלהבתי כ״כ מיצירתה המונומנטלית שהביעה תחושת אובדן ונהי על תקופה קשה בהסטוריה האירופאית.

ובכן, העלילה נפתחת במפגש של חבורת נופשים בפנסיון. הם מרכלים ולומדים אחד על השני מלבוש, התנהגות ואופי.
לרגע חשבתי שאני קוראת אחד מסיפוריה של אגאתה כריסטי, מייד מישהו ירצח ואני אצטרך לנדב את כישורי העלובים על מנת לנחש את זהות הרוצח.
הייתי שמחה לו כך היה אך אליבא דצוויג התפתלות העלילה חייבת להיות תלויה באיזשהו סממן פסיכולוגי, מרטיט שכיום כבר לא מעניין אף אחד.

זמנים השתנו, ארועים קרו.
בגידות ובריחות הינן דבר שבשגרה. הבנתי שהסיפור עבר שדרוג, תרגום מחודש אך הנורמות הקבועות בו עדיין ארכאיות ועל כן פחות מרטיטות את הנפש וכבר אינן מדברות אלי.
אישה מבוגרת שחה לדובר העלילה אודות מקרה שקרה לה ואותו מעולם לא תשכח.
אני יושבת וקוראת את ההתפתחות, מדלגת על מילים ותיאורים שמיועדים כנראה לבנות מתח ואימה ומרגישה כמו צופה שחשפה אחיזת עיניים של קוסם מופלא.
אני ממשיכה בשקדנות, מקווה שיהיה איזה טוויסט בעלילה, משהו מפתיע ומעורר חלחלה.
שומדבר.

מגיעה למסקנה הבלתי נמנעת שאותם סיפורי תרמיל קטנים, נובליטות חסרות משמעות נועדו אך ורק לעשות רווח כספי.
מה לכל הרוחות קראתי וכיצד הדבר התמוסס מהר יותר מסוכר נוזלי בתה רותח?
אין לי שמץ של מושג.

אך אם עלי לשלם 55 שקלים עבור יצירה כזאת אני מעדיפה לבזבזם על קפה, עוגה ושיחה טובה עם מעריצי יוזף רות.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על 24 שעות בחיי אישה (2019)