ביקורת ספרותית על 24 שעות בחיי אישה (2019) מאת סטפן צווייג
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 9 בפברואר, 2019
ע"י shila1973


24 שעות (מיותרות)בחיי אישה.
זה כל הזמן שלקח לי לקרוא את הסיפור הזה.
התחלתי והפסקתי באמצע כי חיי אישה הם כידוע מלאי עשייה: כביסה, כלים, בישולים וניקיונות.
יש לי עוד כמה תירוצים טובים מדוע טרחתי לעשות הפוגה אבל לא בטוח שהם יעניינו מישהו.
לבסוף סיימתי את הנובלה ונוכחתי לדעת שהשפעתה עלי הייתה כ״כ מינורית, כה אפסית עד כי שכחתי לגמרי שמדובר באישיות שעד לפני זמן קצר התלהבתי כ״כ מיצירתה המונומנטלית שהביעה תחושת אובדן ונהי על תקופה קשה בהסטוריה האירופאית.

ובכן, העלילה נפתחת במפגש של חבורת נופשים בפנסיון. הם מרכלים ולומדים אחד על השני מלבוש, התנהגות ואופי.
לרגע חשבתי שאני קוראת אחד מסיפוריה של אגאתה כריסטי, מייד מישהו ירצח ואני אצטרך לנדב את כישורי העלובים על מנת לנחש את זהות הרוצח.
הייתי שמחה לו כך היה אך אליבא דצוויג התפתלות העלילה חייבת להיות תלויה באיזשהו סממן פסיכולוגי, מרטיט שכיום כבר לא מעניין אף אחד.

זמנים השתנו, ארועים קרו.
בגידות ובריחות הינן דבר שבשגרה. הבנתי שהסיפור עבר שדרוג, תרגום מחודש אך הנורמות הקבועות בו עדיין ארכאיות ועל כן פחות מרטיטות את הנפש וכבר אינן מדברות אלי.
אישה מבוגרת שחה לדובר העלילה אודות מקרה שקרה לה ואותו מעולם לא תשכח.
אני יושבת וקוראת את ההתפתחות, מדלגת על מילים ותיאורים שמיועדים כנראה לבנות מתח ואימה ומרגישה כמו צופה שחשפה אחיזת עיניים של קוסם מופלא.
אני ממשיכה בשקדנות, מקווה שיהיה איזה טוויסט בעלילה, משהו מפתיע ומעורר חלחלה.
שומדבר.

מגיעה למסקנה הבלתי נמנעת שאותם סיפורי תרמיל קטנים, נובליטות חסרות משמעות נועדו אך ורק לעשות רווח כספי.
מה לכל הרוחות קראתי וכיצד הדבר התמוסס מהר יותר מסוכר נוזלי בתה רותח?
אין לי שמץ של מושג.

אך אם עלי לשלם 55 שקלים עבור יצירה כזאת אני מעדיפה לבזבזם על קפה, עוגה ושיחה טובה עם מעריצי יוזף רות.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 6 ימים)
יצירותיו של צוויג שונות ברמה שלהן, חלק נכתבו לעיתונים לקריאה חד פעמית ואחר כך הם היו אמורות להישכח. לאחת מהן לפחות נעשה חסד, בכך שהפכה לספר, מכתב מאלמונית.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
גם אני חושבת שהוא סופר המוערך יתר על המידה.
יש לו כמה סיפורים נפלאים - בעיקר הקצרים. מצד שני כמה מכתביו אינם באותה רמה, והם בינוניים למדי.
נעמי (לפני שבוע וחצי)
תקראי את מנדל של הספרים החוויה מתקנת.
שעה של נחת, ספרון שלא עבר ולא יעבור עליו הקלח.
חני (לפני שבוע וחצי)
שילה צוויג כותב בחסד. יש כתיבה טובה גם אם לא חדשנית ומודרנית.
הסיפורים הם עם הרבה רגישות לסביבה, להיותינו יהודים. לאנטישמיות. הוא מפזר ערכים שחווה בעצמו
ומגדיל גדולתו של אמן . הספרונים הקטנים
הם טאפסים או טעימות קטנטנות ממנו וטובות גם לאנשים שאין להם קילומטרג' בסוג כזה של ספרים.
וכמובן על טעם וריח.....
נעמי (לפני שבוע וחצי)
אני מחובבי צוויג, אבל לגבי הסיפור הזה - שקראתי אותו כחלק מקובץ סיפורים, מסכימה איתך בהחלט, אם כי לא התקשתי לסיים אותו. קראתי עכשיו את התקציר על הגב - מוגזם לגמרי לגבי הסיפור הזה.
shila1973 (לפני שבוע וחצי)
אינני מצליחה להבין, סוריקטה מה כל הטררם שהקהל הישראלי מוצא בספרוניו (ואינני מתייחסת לביוגרפיות שכתב, לנערה מהדואר או העולם של אתמול שהיה מעניין ומחכים) בעלילות שכבר מזמן אינן רלבנטיות. כמו חלב פג תוקף שנחמץ.
קראתי היכנשהו שהיה מראה את הנובלות שלו לפרויד על מנת שיביע דעה.
כל הפסיכולוגיה שתיאר היא על קצה המזלג, בגרוש וכבר אינה עדכנית או מרטיטה.
מה שנותר מהקצרים שלו הן מילים יפות ותו לא: לא תוכן, לא סספנס, לא קתרסיס
ועדיין מוכרים אותו כמו קרפ עם נוטלה! נשגב בעיני ממש
סוריקטה (לפני שבוע וחצי)
לטעמי, גם הספרים האחרים שלו, כולם, סובלים מהערכת יתר.
סנטו (לפני שבועיים)
האמת לא ברור לי מדוע יצא סיפור קצר שכזה כספר בודד, מה גם שסיפור זה כבר הופיע בספר של צוויג יחד עם עוד שני סיפורים אחרים מה שעושה את הספר שווה יותר כלכלית.
אני כמו תמיד נהנתי מצוויג וגם מהסיפור הזה.
shila1973 (לפני שבועיים)
משום שהוא מוצלח הרבה יותר מצוויג
ומצליח להיות עדיין רלוונטי.
אתה יודע, לפעמים ההנאות הכי חסרות משמעות הן קפה ועוגת קקאו (רצוי זאכר אבל אסתפק גם בכושית שהיא הגרסא הישראלית) אתה יושב, מדבר והזמן חולף בנעימים.
לעונג הוא לי גם להזמין את חבריי ואינני חשה בבזבוז אפילו לא לדקה
מחשבות (לפני שבועיים)
מעולם לא חשבתי להמיר 55 ש"ח לקפה ועוגה ושיחה. נשמע מעניין. למה יוזף רות?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ