ביקורת ספרותית על מעשה משעמם - מרשימותיו של איש זקן - קלאסיכיס # מאת אנטון צ'כוב
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 19 בינואר, 2019
ע"י פרפר צהוב


"השם הזה שלי פופולארי מאוד...הוא נמנה עם אותם שמות מעטים, בני-מזל, שכל מי שמדבר בהם סרה או נושא אותם לשווא, נחשב בור ועם-הארץ בעיני הציבור ובעיני העיתונות. ואכן ראוי שכך יהיה. הלא בשמי כרוכה לבלי-הפרד דמותו של אדם בעל-מוניטין, ברוך כשרונות, ובלי ספק גם מועיל...ועוד אומר דרך אגב שאני ברנש מנומס, צנוע והגון."

בתרגום הישן מתוך "פריחה שנתאחרה":
"השם הזה, שמי, פופולארי מאוד...נמנה הוא עם אותם השמות המעטים, בני-המזל, אשר כל המדבר בהם סרה או נושא אותם לשוא, כסיל ובער ייחשב בעיני הציבור ובעיני העיתונות. ואכן, בדין הוא שכך יהיה. הלא כרוכה בו בשמי דמותו של אדם בעל-מוניטין, ברוך-כשרונות ובלי ספק גם מועיל...ועוד אומר, אגב-אורחא, שנימוסי טובים, ואף בחור צנוע אני והגון."

נילי מירסקי, מדוע שינית את התרגום ? נראה שזה חלק מהמגמה בישראל להוריד את רמת השפה, את רמת החינוך...ואת רמת עורכי הדין, כדי לאפשר אנשים בעלי ידע מועט לצלוח בקלות רבה יותר את המכשולים בדרכם להשגת מטרתם במאמץ מועט ככל האפשר, וזאת במקום לפעול לביצוע המשימה כבדת המשקל של העלאת רמת הידע בציבור.

ואם נחזור לסיפור, כך מעיד על עצמו הפרופסור בן ה-62, ניקולאי סטפאנוביץ', שזמנו קצוב עקב מחלה. הפרופסור מודע ליכולתו האינטלקטואלית, ובדרך כלל מבליט את תכונותיו הנעלות, אך מדי פעם מזכיר גם את חסרונותיו : "כשם ששמי יפה וזוהר, כך אני עצמי אפרורי וחסר צורה".

הסיפור, נטול עלילה כמעט לחלוטין, ומתרכז בתיאור יחסיו של הפרופסור עם בני משפחתו, ידידים, חברים לעבודה, והאובססיה שלו סביב שמו. ניקולאי הינו איש מדע המעריך יכולת אינטלקטואלית גבוהה, והינו ביקורתי מאוד כלפי אלה שנדמים בעיניו כאנשים בעלי יכולת פחותה, וביניהן גם נשים, עוזר באוניברסיטה, והמחזר של בתו:

" האשה בת ימינו יללנית וגסת לב ממש כשם שהיתה בימי הביניים, ולדעתי צודקים בהחלט מי שממליצים לחנך את האשה כדרך שמחנכים את הגבר."

"...הפתולוג שלי, פיוטר איגנאטייביץ' - איש חרוץ וצנוע...עובד מבוקר עד ערב, מרבה לקרוא ומיטיב לזכור כל מה שקרא...אך מכל בחינה אחרת אין הוא אלא סוס עבודה, או, כמו שנוהגים לקרוא לזה - גולם מלומד."

"בשום אופן איני מבין מדוע בא יום יום לסעוד על שולחני יצור שכל-כולו זר להרגלי, למדע שלי ולכל אורח חיי, ואשר אינו דומה ולו במעט לאנשים שאני אוהב. אשתי והמשרתים מתלחשים בפנים אפופות מסתורין ש'זהו חתן', ובכל זאת נבצר מבינתי מה הוא עושה פה. אני משתאה למראהו כאילו היה אחד משבט זולו."

בערוב ימיו, ניקולאי מתגעגע לימים שבהם אישתו היתה דקת גו והארוחות היוו מפגש משפחתי עליז, בעוד בהווה הוא מרגיש זרות בקרב משפחתו.

האדם הקרוב אליו ביותר הינו קטיה, שניקולאי משמש כאפוטרופוסה מאז מות אביה, אך גם אליה הוא לא נקשר בקשר רגשי חזק (שלח אותה לפנימיה; לא נראה כמתרגש במיוחד מנטיותיה האובדניות), ונראה שהוא לוקה בקהות רגשית ומרוכז בעיקר בעצמו.

לסיכום, 3.5-4 כוכבים.



"
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני חודשיים)
גם אני בעד שפה גבוהה יותר, אבל שאינה מצטעצעת לשווא כמו במקרה החמור מאוד של אהרן אמיר ובמקרה הקל יותר של אביטל ענבר.
פרפר צהוב (לפני חודשיים)
yaelhar, עדכון והנגשה הינם התרגום הפוליטיקלי קורקט למה שאמרתי.
מה מסובך במילים כסיל, בער, אגב אורחא, ומדוע לא להרים את השפה קצת מעל הרמה היומיומית ? וזאת בהנחה שכך נכתב במקור, שלצערי אין ביכולתי להעריכו, מפאת חוסר ידיעה של השפה הרוסית.
לעניות דעתי, הביטוי "ועוד אומר, אגב-אורחא, שנימוסי טובים, ואף בחור צנוע אני והגון" יפה יותר מאשר בתרגום החדש.
מחשבות (לפני חודשיים)
יש ויש עורכי דין? כלומר, יש נבלה ויש טרפה?
סקאוט (לפני חודשיים)
מחשבות, יש ויש. בטח שמעת לאחרונה על הגבר העורך דין שנשים מכרו את עצמן בשבילו תמורת קידום....פשוט דוחה.
מחשבות (לפני חודשיים)
עורכי דין הם אסון מוחלט, ממש עוכרי דין. לא מת על נילי מירסקי. את הסיפור דווקא אהבתי.
yaelhar (לפני חודשיים)
מהדוגמה שהבאת לא נראה לי שמדובר בהורדת השפה או החינוך.
אלא בעידכון והנגשה.

זה בניגוד, כמובן, לעורכי הדין...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ