הדלת שבקיר תחת הסכין. ה"ג'ולס
ספר זה של ולס. מרכיב שתי נובלות הדלת שבקיר. ותחת הסכין.
אתחיל בדלת שבקיר. מה שריגש אותי בנובלה זו הוא הדלת שדרכה אפשר לעבור מהעולם הממשי אל המציאות האלמותית. מקום שבו האוויר משכר והנעורים והשמחה עוטפים את המבקר. תהיתי בלבי האם כמו שכתוב בכריכה האחורית של הספר 'האם קיים הגן הקסום הזה, המסוגל להתעלות על חיי היום-יום המעייפים והמעצבנים.
בעיני גיבור הסיפור הדלת שבקיר הייתה ממשית בקיר ממשי. דלת שנפתחת אל מציאות שאין למוות שליטה עליה.
הגיבור בהיותו ילד חש ומרגיש שכשהוא עובר את הדלת הוא שוכח את כל בעיות היום יום את הספקות את הפחדים את הצורך באיפוק ואת כל הבעיות האישיות בחיים. הוא הופך בין רגע לילד קטן, שמח מאוד ופעור עניים - לעולם אחר. בעולם זה יש שמחה צלולה האוויר נעים יש הרגשה של ביטחון ושחרור מכל הבעיות שיש לו בחיים האלה כאן בעולם זה שבו יורד גשם וקר וצריך לקום לעבוד להתפרנס לחיות כל הדברים שבאמת כבר מעייפים אותי לגמרי בחיים. כשהוא עובר לעולם האחר בתור ילד הוא מוקסם מהתוכים והקופים שהוא רואה מחיות יפות נמרים חביבים עולם נעים שאין בו פחד ויש בו ריגוש גדול ושפשוט כייף לחיות בו.
בגיל 17 הוא פוגש בדלת שוב הוא כבר נער מעשן מקטרת באנגליה נוסע ברכבת ושוב הוא עובר דרכה אך מיד חוזר למציאות מקבל מלגה באוקספורד באנגליה.
בגיל 40 הוא כבר נעשה איש של ממש נושא באיזה תפקיד בכיר של שר באנגליה. ואז בדפים האחרונים של הנובלה מוצאים את הגיבור מת בנסיעה ברככת בגלל איזה אי הבנה בין מנהלי הרכבות נפתחת דלת למנהרה שהוא פותח אותה ומת.
האיש שכותב ומספר את הסיפור של אותו גיבור הוא חבר טוב שלו שבטוח לחלוטין שחברו ניחן במתת בלתי טבעית, באיזה חוש, משהו שהנחו אותו אל מעבר מילוט חשאי ומיוחד לעולם אחר, יפה הרבה יותר משלנו. הגיבור צעד מהביטחון אל האפלה, אל הסכנה ואל המוות. אבל האם כך קרה גם בעיניו?.
הנובלה השנייה "תחת הסכין" מתארת אדם החושש מניתוח שעליו לעבור וחש כי מותו קרב. הרופא המרדים נותן לו כלורופורם, המנותח נשאר מודע לכל המתרחש סביבו, בעודו צף בין גוף לנפש, ובין חלל להעדרו : ברגע הזה כבר מתחיל מסע בדיוני ופילוסופי ברחבי התודעה.
בדף האחרון של הנובלה אומר לו קול "מעכשיו לא יכאב עוד".

טוב. עכשיו כבר שתיים בלילה ואני עייף רק אכתוב: זה ספר מעולה שמעלה שאלות רבות שאלות פילוסופיות שאלות שקשורות לאמונות של אנשים האם יש חיים אחרי המוות ועוד כל מיני נושאים שאני לא ממש מבין. מדובר פה גם על גלגול נשמות ומעבר לעולם שמח וכיפי וטוב. וגם בסופו של הסיפור השני האיש לא מת. הוא להפך הוא חש הקלה ושמח ומרגיש ששנה שלמה של תוגה ועצב נגולה מעל לבו. זהו זה הביקורת שלי ספר כמובן מעולה שיצא בסדרת פטיט של תשע נשמות כך שאפשר לקרוא אותו בשעה אחת. גם קצר גם קטן וגם טוב.
אני ממליץ מאוד על הספר הזה וגם ולס נחשב לאחד מאבותיו של הז'אנר המדע הבדיוני המודרני.
בקיצור ספר טוב וגם לילה טוב אני הולך לישון. רע ולדן.

הדלת שבקיר תחת הסכין. ה"ג'ולס
ספר זה של ולס. מרכיב שתי נובלות הדלת שבקיר. ותחת הסכין.
אתחיל בדלת שבקיר. מה שריגש אותי בנובלה זו הוא הדלת שדרכה אפשר לעבור מהעולם הממשי אל המציאות האלמותית. מקום שבו האוויר משכר והנעורים והשמחה עוטפים את המבקר. תהיתי בלבי האם כמו שכתוב בכריכה האחורית של הספר 'האם קיים הגן הקסום הזה, המסוגל להתעלות על חיי היום-יום המעייפים והמעצבנים.
בעיני גיבור הסיפור הדלת שבקיר הייתה ממשית בקיר ממשי. דלת שנפתחת אל מציאות שאין למוות שליטה עליה.
הגיבור בהיותו ילד חש ומרגיש שכשהוא עובר את הדלת הוא שוכח את כל בעיות היום יום את הספקות את הפחדים את הצורך באיפוק ואת כל הבעיות האישיות בחיים. הוא הופך בין רגע לילד קטן, שמח מאוד ופעור עניים - לעולם אחר. בעולם זה יש שמחה צלולה האוויר נעים יש הרגשה של ביטחון ושחרור מכל הבעיות שיש לו בחיים האלה כאן בעולם זה שבו יורד גשם וקר וצריך לקום לעבוד להתפרנס לחיות כל הדברים שבאמת כבר מעייפים אותי לגמרי בחיים. כשהוא עובר לעולם האחר בתור ילד הוא מוקסם מהתוכים והקופים שהוא רואה מחיות יפות נמרים חביבים עולם נעים שאין בו פחד ויש בו ריגוש גדול ושפשוט כייף לחיות בו.
בגיל 17 הוא פוגש בדלת שוב הוא כבר נער מעשן מקטרת באנגליה נוסע ברכבת ושוב הוא עובר דרכה אך מיד חוזר למציאות מקבל מלגה באוקספורד באנגליה.
בגיל 40 הוא כבר נעשה איש של ממש נושא באיזה תפקיד בכיר של שר באנגליה. ואז בדפים האחרונים של הנובלה מוצאים את הגיבור מת בנסיעה ברככת בגלל איזה אי הבנה בין מנהלי הרכבות נפתחת דלת למנהרה שהוא פותח אותה ומת.
האיש שכותב ומספר את הסיפור של אותו גיבור הוא חבר טוב שלו שבטוח לחלוטין שחברו ניחן במתת בלתי טבעית, באיזה חוש, משהו שהנחו אותו אל מעבר מילוט חשאי ומיוחד לעולם אחר, יפה הרבה יותר משלנו. הגיבור צעד מהביטחון אל האפלה, אל הסכנה ואל המוות. אבל האם כך קרה גם בעיניו?.
הנובלה השנייה "תחת הסכין" מתארת אדם החושש מניתוח שעליו לעבור וחש כי מותו קרב. הרופא המרדים נותן לו כלורופורם, המנותח נשאר מודע לכל המתרחש סביבו, בעודו צף בין גוף לנפש, ובין חלל להעדרו : ברגע הזה כבר מתחיל מסע בדיוני ופילוסופי ברחבי התודעה.
בדף האחרון של הנובלה אומר לו קול "מעכשיו לא יכאב עוד".

טוב. עכשיו כבר שתיים בלילה ואני עייף רק אכתוב: זה ספר מעולה שמעלה שאלות רבות שאלות פילוסופיות שאלות שקשורות לאמונות של אנשים האם יש חיים אחרי המוות ועוד כל מיני נושאים שאני לא ממש מבין. מדובר פה גם על גלגול נשמות ומעבר לעולם שמח וכיפי וטוב. וגם בסופו של הסיפור השני האיש לא מת. הוא להפך הוא חש הקלה ושמח ומרגיש ששנה שלמה של תוגה ועצב נגולה מעל לבו. זהו זה הביקורת שלי ספר כמובן מעולה שיצא בסדרת פטיט של תשע נשמות כך שאפשר לקרוא אותו בשעה אחת. גם קצר גם קטן וגם טוב.
אני ממליץ מאוד על הספר הזה וגם ולס נחשב לאחד מאבותיו של הז'אנר המדע הבדיוני המודרני.
בקיצור ספר טוב וגם לילה טוב אני הולך לישון. רע ולדן.