ביקורת ספרותית על גרגנטואה ופנטגרואל - שני כרכים מאת פרנסואה רבלה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 23 בנובמבר, 2018
ע"י Pulp_Fiction


La vie de Gargantua et de Pantagruel.

קריאה בספר מדהים זה גרמה לי להרגיש כנער. בלי כל ספק היצירה הזו היא מיוחדת במינה מכל בחינה שהיא. מדובר בסדרה בת ארבעה ספרים, בהם מובאים הרפתקאותיהם של שושלת מלכים ענקים עליזים, חכמים, מצחיקים, נאורים ומה לא. הם מדברים עם חבריהם בגובה העיניים ומעמדם הרם כמעט שלא בא לידי ביטוי. אנחנו בעצם לא יודעים מה גודלם כי מתגלים בפיו של פנטגרואל כפרים שלמים ורבבות איכרים, פגזי תותח עבורו הם כזבובים עבורנו, מה שלא מפריע לו להתרועע עם בני אדם רגילים, לשתות, לזלול ולהתהולל בחברתם. היעדר הפרופורציה, הגרוטסקה והנונסנס הם הלחם והחמאה של רבלה ובהם הוא משתמש על מנת לבדר את קוראיו, אך גם כדי להביא לידי ביטוי את הסאטירה שלו על החברה בה הוא חי.


מה שעוד מאפיין את הספר, זה ההומור הגס המתייחס אל הגוף האנושי על הפרשותיו, צליליו, ריחותיו וכדומה. ייתכן והדבר נובע מהיותו של רבלה רופא שאף נהג לבצע ניתוחי גופות לעיני צופים (דבר חריג ומסוכן בתקופתו). מחלות מין, תיאורים מיניים ואף סקסיסטיים, שמתאימים לדמיונם של חבורת נערים שטופי זימה מקרן רחוב מהווים חלק משמעותי מהספר. כמובן, דברים כאלה היו מקימים על המחבר עדת צעקנים מסוגים שונים אף בימינו ואילו בזמנו זה שם אותו בסכנה ממשית. בייחוד שרבים מהם נכתבו בהתייחס לאנשי כנסייה.


הוא לא חוסך את שבטו ותוקף את הסורבון במילים כמו "טמטום" וריקבון" .
את המנזרים גיבוריו מכנים "מחראות" וחלקם של הנזירים "אוכלי חרא"( כך במקור ) שלא תורמים דבר לחברה ורק מנצלים אותה באמתלה שהם כביכול מתפללים עבורה. זה נאמר בהקשר הומוריסטי ולכן לא נשמע נורא כל כך.
בתחילת הספר שולחים גרנגוזיה ואשתו גרגמלה את גרגנטואה בנם ללמוד אצל אנשי דת, ובעקבות כך הוא הופך טיפש יותר.



האח ז'אן שהוא דמות של נזיר לדוגמה - עובד, נלחם, אוכל ערמונים עם יין על מנת "להפליא להפליץ איתם".
על הישגיו במלחמה מול "שחור מרה"( דמות שמייצגת ושמה ללעג את קארל החמישי, מלך ספרד שניסה לכבוש את צרפת ולא הצליח) מעניק גרגנטואה לאח ז'אן מנזר משותף לנשים וגברים שהמוטו שלו הוא "עשה כרצונך".


הדמויות בספר צבעוניות, עליזות ויצריות, והיה לי לתענוג להצטרף להרפתקאותיהם ביבשה ובים. פנטגרואל עם חבריו פנורז', ג'ימנסט, אפיסטמון ואחרים הפכו לידידיי לתקופה מסוימת.


התקופה שרבלה חי - סוף המאה החמש – עשרה ותחילת המאה השש – עשרה, הייתה למעשה מעבר בין ימי הביניים לרנסנאס. ניכרת בה הכמיהה ליוון, רומי, העת העתיקה והאפילו ימי התנ"ך שלא נגועים בדוגמטיזם הקתולי המאוס. לפיכך, זה בעצם גם ספר לימוד של ממש עבור כל קורא, שכן הוא עמוס באזכורים וציטוטים של חכמי העבר כמו וורגיליוס, סוקרטס, אפלטון לצד הוגי דעות מתקופתו של המחבר עצמו. מהם ניכר עד כמה רב – גונית הייתה השכלתו של רבלה שהיה בקיא בתחומים כה רבים.

הצרפתית של רבלה עשירה ורוויית משחקי מילים, לכן מלאכת התרגום לכל שפה מהווה אתגר . כאן מגיעות מילים חמות לעידו בסוק שהיטיב להביא את הספר המיוחד הזה לקורא העברי. הוא עשה זאת בדרך מעט ארכאית בכוונה תחילה על מנת שהתרגום יקבל אופי של ספר עברי קלאסי באמת.

במאה התשע – עשרה צורפו להרפתקאות איורים מאלפים של גוסטב דורה (שמופיעים גם במהדורה העברית), שמוסיפים לסיפורים גם מימד ויזואלי מדהים.

הספר נהדר, ככל שיהיה נכתב בימים, בהם הדפוס הומצא זה עתה וקריאת הספרים הייתה לדבר חדש שנעשה ברבים. זה היה הבידור האינטלקטואלי הכמעט יחידי בתקופה שלפני המצאת הטלוויזיה, הטלפון, האינטרנט וגם ספרים עצמם היו מעטים. סגנון הכתיבה ההומוריסטי מלא תאוות חיים הוא אמנם מקסים, אך הפירוטים המופרכים ועתירי הנונסנס של כל דבר מתחילים להימאס מעט בשלב מסוים.
בנוסף, ריבוי השמות וההערות לצד עברית יפה, אך לא מאוד זורמת קצת מעייפים.


שני הכרכים גדולי ממדים וכבדים, כך שאם תחפצו להביאם עמכם לטיסה, תיאלצו לקחת עבורם מזוודה נוספת וגם אז לשלם תוספת כבודה.


רבלה נשלח לכנסייה בילדותו ורוב חייו מילא תפקידי כמורה למיניהם (מה שלא הפריע לו להיות אב לשלושה ילדים עם אישה שלא נישא לה מעולם). עם זאת סופו שהפך להומניסט, שתיעב כל סוג של חושך, התחסדות ושרלטנות. זה בא לידי ביטוי היטב בספריו שהם גם שיר הלל נפלא לשמחת חיים. אילולא זכה להגנתם של אנשים בעלי השפעה, בהם המלך פרנסואה הראשון עצמו, סביר שסופו היה דומה למבקרי כנסייה אחרים – על המוקד.
כאיש דת (ויש רבים הגורסים כי היה בעצם אתאיסט), נמשך לשפה העברית ולמד לבסוף אותה אחרי שנים שהתקשה למצוא מורה. עניין זה החשיד אותו עוד יותר בעיניי שונאיו בכנסייה. גם ב'גרגנטואה ופנטגרואל' משולבים ביטויים עבריים לא מעטים.

נקודה מעניינת: שגרירות ישראל בפריז שוכנת ב-Rue Rabelais, 3 - רחוב רבלה. אולי יש בכך רמז עבורנו.










24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני חודש)
אודי, תודה לך. יש לי גם ביקורת מסויימת על מה שבסוק עשה, אבל זה עדיין תרגום טוב מאוד. רבלה היה אמן של השפה הצרפתית שהרבה לשחק עמה על ניביה בכל מיני דרכים והקשרים היסטוריים. זה חתיכת פרויקט להביא את זה בשפה אחרת, בטח כה רחוקה פונטית כמו העברית.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
Rainbow, תודה. גם לי יש לא מעט ספרים שמחכים לשעתם. כשתתחיל את זה של רבלה ייפתח בפניך עולם מופלא.
אודי (לפני חודש)
סקירה נהדרת לספר מעולה ומצחיק. הבעיה שלי עם המתרגם שנטל על עצמו חירות רבה מדי והרס בדיחות טובות כיוון שלדעתו "הקורא הישראלי בטח לא יבין את המקור"
rainbow (לפני חודש)
כבר כמה שנים שיש לי את שני הכרכים על המדף. אולי הגיע הזמן שאוריד אותם משם ואעביר אותם לשידה שליד המיטה :)
תודה על סקירה מצחיקה ומעניינת.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה, בת - יה. אכן בוקאצ'ו וה'דקמרון' שלו היו הקדמה לרנסאנס האיטלקי. לשאלתך בקיצור: רבלה היה אמיץ והיה לו המון מזל. הוא מילא תפקידי מפתח בצרפת של אותם הימים בזכות פטרוניו רבי ההשפעה.
בת-יה (לפני חודש)
תודה. עד היום חשבתי שספרות הומוריסטית מימי הביניים נכתבה רק ע"י איטלקים. חידשת לי עם הצרפתים.
ועם "ירידה" כזאת על הכנסיה מעניין איך הוא נשאר בחיים. שלא לדבר על עונשים מוזרים שהכנסיה הכתיבה אז.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה, עמיחי. גם לך יהיה כיף אם תקרא.
עמיחי (לפני חודש)
נהדר.
כיף לך שקראת.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה, Tamas ההומור של רבלה הוא אכן גס,אבל יש בו תחכום.
Tamas (לפני חודש)
סקירה יפה. חלקים מהתיאורים שתיארת הזכירו לי את ההומור הנמוך והוולגרי של ברלד...ואולי אני טועה...אבל אם לא אז אוותר על התענוג.
בוב (לפני חודש)
אני יודע שיש ספר חמישי. קראתי את הספרים. חבל שעידו בסוק לא תרגם גם אותו, רק בשל העובדה שהמסע של החבורה לא מסתיים והסיפור נותר ללא סוף.
דרך אגב, יש רומן פיקארסקי נוסף שקראתי בתרגומו של עידו בסוק 'הרפתקאותיו של ז'יל בלאס' מאת אלן-רנה לסאז'. גם בספר הזה יש איורים נהדרים.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה, טופי.
טופי (לפני חודש)
ביקורת קולעת לרוח הספר.. אהבתי
Pulp_Fiction (לפני חודש)
בוב, תודה. הוא מהנה מאוד גם בעיניי. אגב ישנו גם ספר חמישי שלא תורגם כאן. הוא לא חובר כולו על ידי רבלה,אך מבוסס על רישומיו ופורסם לאחר מותו.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
מודה לך מאוד כרמליטה. אני שמח שכך, אי אפשר לקרוא את כל הספרים הטובים וביקורות של אנשים כאן יכולות לספק מבט מרתק לרבים מהם.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה לך, אירית.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה, יעל. זו חוויה מיוחדת במינה.
בוב (לפני חודש)
ספר שמאוד נהנתי לקראו בזמנו. הביקורת שלך קולעת למהות ורוח הספר.
כרמליטה (לפני חודש)
תודה פאלפי.
כמו תמיד, סקירה לתפארת.

אוהבת גם את בחירות הספרים שלך. הסקירות שלך עליהם תמיד מרחיבות את אופקיי, גם כאשר אין בכוונתי לקרוא את הספר עצמו.
אירית (לפני חודש)
יופי של ביקורת.
תודה לך .
yaelhar (לפני חודש)
הביקורת מעוררת סקרנות.
אם אתקל בו - אקרא אותו בזכותה.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
רץ,תודה לך. הספר עצמו הוא חינני.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
לי, תודה.
רץ (לפני חודש)
ביקרות מרתקת הכתובה בצורה חיננית.
לי יניני (לפני חודש)
כמו חני. ביקורת מקסימה כהרגלך
Pulp_Fiction (לפני חודש)
חני, תודה רבה. אכן ישנה בספר אוירת מסיבה, חגיגה משחררת, כפי שציינת נכון . הספר גם מאפשר הצצה מרתקת לרוח הצרפתית של ימי הביניים, אבל ללא הצל הכבד של הנצרות. זה באמת ספר מדליק ומהפכני.
חני (לפני חודש)
נשמע ספר מדליק , משעשע, הומוריסטי ונפלא. האווירה בספר נשמעת חסרת עכבות.תיארת את הספר כמו מסיבה אחת גדולה של שחרור. בדומה למסיבה בחצרות המלכים דאז עם ליצני חצר אקרובטים וקוסמים למיניהם..
כתבת ותיארת נפלא את ההרגשה שלך בזמן הקריאה. אין ספק שאבדוק את הספרים.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
מסמר, תודה. הביקורת שקיימת בו, מגיעה בקונטקסט הומוריסטי ומכוון בידור, כך שהיא אכן קיימת אבל העיקר בו הוא כפי שאמרתי הומניזם ושמחה.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
סקאוט, תודה רבה . הספר באמת שונה, אך לא הייתי מגדיר אותו "זוועתי".:)).
מסמר עקרב (לפני חודש)
ביקורת מרתקת.
מעניין, גם הספר הזה הוא שיר הלל נפלא לשמחת חיים, כספריו האחרים, או שכאן בולט יותר הפן הביקורתי והסאטירי, כפי שמשתמע מהסקירה שלך?
סקאוט (לפני חודש)
כתבת יפה אבל הספר ממש נשמע ממני והלאה. אין סיכוי שאקרא אותו. נשמע... זוועתי. אבל שמחה שהפקת ממנו תובנות והנאה!
Pulp_Fiction (לפני חודש)
מחשבות זה לא ספר רגיל דוגמת רומן עם עלילה מובנית. לכן הוא לא אמור "ללכת". זה ספר שנועד לבידור וצחוק תוך שליחת חיצי לעג אל עבר מוסדות ואנשים מסוימים.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה,זשל"ב. הוא ספר משמעותי מבחינה אנושית והיסטורית לצד היותו מהנה.
אני ממליץ לקרוא לפחות חלק ממנו.
מחשבות (לפני חודש)
נשמע כאילו הספר בא משום מקום ולשם גם הולך. לא התחבר לי לשום מקום וזמן מוצקים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חודש)
נשמע ספר מטורלל ומהנה. ביקורת יפה, הפלאת לתאר את אווירת הספר!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ