ביקורת ספרותית על היונה - פרוזה אחרת # מאת פטריק זיסקינד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 8 בנובמבר, 2018
ע"י Rasta


אין לי מרפסת בבית ולמרות שאני גר בקומה ראשונה אני מעדיף להישאר ולעשן בחדרי בעמידה כשאני משקיף מהחלון החוצה. אין הרבה מה לראות או על מה להסתכל, יש עץ אחד, לרוב אני מביט בעננים ובצורותיהם השונות והיפות בשעה שקרני השמש חודרות אותם ומשלימות את המראה השמיימי, או בלילה, אותו סיפור רק עם ירח, לפעמים מלא ולפעמים רק חצי.
בכל פעם בה אני פותח חלון, עומד משקיף ומעשן את הג'וינט, עומדות להן על כבלי החשמל, שחותכים ומפצלים את הנוף לשניים, יונים. שורה של יונים, רגילות מראה, אף אחת לא מיוחדת. בתקופה האחרונה (כמה חודשים) הגיעה יונה חדשה שעולה מעל כל האחרות. יונה לבנה כשלג, עיניים שחורות בורקות וקטנות, עומדת גאה בין שאר פשוטי העם. תמיד תהיתי מאיפה היא מגיעה ולשם מה באה? לאן ממהרת? נדהמתי מיופיה, לרגע לא חשתי פחד או בלבול כמו יונתן, גיבור הספר של פטריק זיסקינד.

יונתן הוא אדם רווי צלקות שחווה לא מעט סבל בחייו. הוריו נשלחו בזה אחר זה אל מחנות ההשמדה, הוא ואחותו עברו יחד לגור אצל דוד שלהם, שמעולם לא הכירו, אחותו עברה לקנדה ודוד שלו אילץ אותו להתחתן עם בחורה שלא הכיר. ארבעה חודשים לאחר החתונה אשתו ילדה וברחה עם גבר אחר. בעקבות אותם אירועים הבין שאין לסמוך על בני אדם, הוא ידע רק כאב ויגון והעדיף להתרחק ולחיות לבד - עניין החוזר על עצמו בספריו של זיסקינד - התיעוב והסלידה כלפי בני האדם.
לאחר כל אותם מאורעות אסף יונתן את כספו ועבר לפריז שם מצא קורת גג ועבודה כשומר בבנק. במשך 30 שנה שגרתו נשארה אותו דבר, ההשכמה בבוקר, היציאה לבנק, העבודה ותפקידו שלא דרש רבות. 30 שנה שכל שהיה צריך לעשות זה לעמוד כספינקס על המשמר, לפתוח את השער כשלימוזינה השחורה מגיעה עם מנהל הבנק, להצדיע, לברך אותו ולסגור אחריו את השער.

בוקר אחד בעודו מתארגן, שם פניו לכיוון דלת היציאה של דירתו הקטנה ותכנן לצאת אל השירותים. כשפתח את הדלת הבחין, כמה מטרים ספורים לפניו, ביונה העומדת מולו, מטה את ראשה הצידה כמו כל היונים, בוחנת אותו. העיניים הפחידו אותו, הוא קפא במקומו ולא זז כמה שניות. כשהתאפס על עצמו ברח חזרה אל חדרו ומשם יומו התחיל מדרדר מרגע לרגע. אפשר היה לראות את הענן השחור, המרחף מעל ראשו ומוריד גשם ללא הפסקה, המסמל מזל רע. כל עולמו התהפך, הוא רעד. במשך 30 שנים יצא מביתו כל יום אל כיוון השירותים ונמנע מפגישות מיותרות עם אנשים, מעולם לא חשב שיונה תרעיד את כל עולמו ותוציא אותו משיווי משקל.
לאחר שיצא מהבית הרגיש שהוא כבר לא אותו בן אדם, מחשבות רצו בראשו, מחשבות מגוחכות על לברוח, למשוך את כל החסכונות ולעבור למלון. הוא אפילו חשב לשים קץ לחייו. הוא לא ידע איך להתמודד עם אותו מקרה שהפתיע אותו כך ביום סתוי אחד.
אותו מקרה השפיע על עבודתו, הוא לא היה מרוכז ובפעם הראשונה מזה 30 שנה נשען על הקיר, התעייף מהר מאוד, כל גופו גירד והוא אפילו לא שם לב שהלימוזינה של מנהלו כבר דקות ארוכות עומדת וצופרת אל מול שער סגור, אין מי שיפתח, השומר שקוע במחשבות ומציאת פתרונות שיצילו אותו וימנעו ממנו לפגוש את אותה יונה כשיחזור חזרה לדירתו. הוא הרגיש בושה גדולה.

כמו גיבוריו האחרים של זיסקינד גם יונתן חולק את השנאה הגדולה לבני האדם אך בשונה מגרנוי (הבושם) או זומר (סיפורו של מר זומר) נדמה שיונתן אוהב את השגרה שלו, השגרה הדלה והחיים חסרי הצבע. הוא רוצה את השקט שלו, את החיים הפשוטים בדירה הפשוטה, עבודה קבועה שלא דורשת מעבר לשבעה צעדים ימינה ושמאלה על גרם מדרגות קטן ופתיחה של שער פעמיים ביום - נשמע מתאים לאופי שלו ולחיים אותם בחר. הוא לא אוהב מאורעות, הוא לא אוהב הפתעות וכל דבר קטן שלא במקומו פירושו כאוס.
זהו ספרו השלישי של זיסקינד שקראתי. אני אוהב את הכתיבה שלו ולרוב מצליח להתחבר לדמויות הראשיות, מבין לליבן ואפילו מסכים עם דרך החשיבה שלהן. נהנתי מהספר אך בפעם הראשונה לא התחברתי אל הדמות הראשית ואל צורת החיים המשעממת הזאת ששווה לקליפת השום. הוא נכווה חזק ולא הצליח לשקם את עצמו ומאז מצא עצמו בתוך שגרה בטוחה, כביכול, ומונוטונית. כבוי וסגור בתוך עצמו.

הספר קצר מאוד, 90 עמודים. כתוב יפה, שנון ומשעשע. ממליץ בחום.
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Rasta (לפני ארבעה שבועות)
REA - בשמחה, שמח שעוררתי בך חשק.
rea (לפני ארבעה שבועות)
תודה על הביקורת המעולה שלך. וכך הבנתי שזה ספר שאני פשוט חייב לקרוא אותו. אני מתרגש כי כבר המליצו לי עליו ולא קראתי. עכשיו אני יקרא בטוח.
Rasta (לפני חודשיים)
היה טובי, היה!
תודה רבה.
Tobby (לפני חודשיים)
לא יודע.. רק חצי או מלא? אף פעם הוא לא היה שם, במרכז השמים, רבע נגיד?
יונתן נשמע חסר מזל, אבל הוא בר מזל שזכה שיכתבו עליו ביקורת כזאת איכותית
התרשמתי ראסטה, התרשמתי
Rasta (לפני חודשיים)
בשמחה בת-יה.
בת-יה (לפני חודשיים)
תודה, rasta , על הביקורת המעניינת.
מכירה מישהי שקרה לה משהו דומה בגלל עכבר -:)
Rasta (לפני חודשיים)
מסכים לגמרי יעל.
Rasta (לפני חודשיים)
תודה רבה רץ
yaelhar (לפני חודשיים)
מחשבות - לדעתי "הבושם" הוא ספר נפלא.
טורד שלווה, גורם למחשבות, מתוכנן בהקפדה וכתוב נפלא. שוב נראה ששנינו קראנו אותו טקסט, אחרת לגמרי.
רץ (לפני חודשיים)
סקירה נפלאה ונוגעת.
Rasta (לפני חודשיים)
תודה רבה אנקה.
Rasta (לפני חודשיים)
מחשבות - אנלא מסכים איתך.
אנקה (לפני חודשיים)
יופי של כתיבה, רסטה.
מחשבות (לפני חודשיים)
אגב, הבושם לא השאיר אחריו רושם בל יימחה. ממש לא.
Rasta (לפני חודשיים)
אסיה - תודה!
הבושם הוא הספר הטוב ביותר שכתב זיסקינד והמועדף עליי.
אולי שווה לך לקרוא אותו שוב, אני בטוח שהחוויה תהיה אחרת :)
Rasta (לפני חודשיים)
סקאוט - בשמחה.
תודה לך על התגובה, כיף לקרוא :) ואני מסכים לגבי היונה.

Rasta (לפני חודשיים)
Tamas - תודה לך.
אַסְיָה (לפני חודשיים)
ראסטה, איזו ביקורת יפה!
כיף לך שאתה מצליח להתחבר לדמויות של המחבר ולהסיק משהו מהכתיבה!
לא מזמן קראתי את 'הבושם' וסיימתי את הספר בתחושת תסכול. הרגשתי שיש בסיפור תובנה שאני לא מצליחה לתפוש...
סקאוט (לפני חודשיים)
ראסטה- תודה רבה על הפירוש. נשמע מעניין מאוד. דווקא יונה, לדעתי, מתאימה כאן יותר, למרות הכול. ואהבתי את הפתיח שלך עם היונים (: פיוטי! [פיוטי זה משהו שאני אוהבת XD]

וגם אני אוהבת להתבונן מהחלון בתשומת לב רבה, אז היי פייב! אבל חוץ מהקטע של העישון כי אני לא מעשנת.
Tamas (לפני חודשיים)
Rasta-שכנעת! סקירה יפה. מעדיפה היונים בשמיים ולא על מפתן המרפסת יוצרות קנים תרתי משמע ....
Rasta (לפני חודשיים)
מחשבות - תודה רבה.
יעל - מסכים. תודה.
Rasta (לפני חודשיים)
חני - אולי! סיבה מוצדקת? אפשר להגיד. לא מסיבות רפואיות.
איילת - חידשת לי, תודה.
דן-1 (לפני חודשיים)
יונה א-כתיבה מצוינת.
ב-נזכרתי, כאשר רשב"י ברח למערה והייתה לחכמים בעיה לפתרון שלחו יונה עם פתק אליו כי לא ידעו את מקום המחבוא. והיא בצעה את השליחות.
גם נוח שלח יונה והיה לו יחס מיוחד אליה.(בניגוד לעורב).
yaelhar (לפני חודשיים)
יפה מאד כתבת
ספר מקסים כמו רוב מה שכתב זיסקינד.
מחשבות (לפני חודשיים)
יפה אתה כותב. השתכנעתי.
Ayeletjon (לפני חודשיים)
אגב אובססיה ליונים. המדען טסלה פיתח אובססיה ליונה. זה קצת ארוך אבל אני מביאה לכם פה סיפור מקבוצת חובבי היסטוריה:
יקולא טסלה אחד הגאונים והממציאים הגדולים בכל הזמנים ניהל מערכת יחסים עם יונה לבנה.
הוא נולד בסרביה ב-1856 והיגר לארה"ב ב- 1884, כינויו היה "הקוסם מהמערב" וגם "המדען המטורף".
טסלה זכה באיחור לתהילת עולם על המצאותיו ותחזיותיו, הוא חזה את המצאת האינטרנט ואת המצאת הטלפון הסלולרי.
הוא חשב על הדברים הללו בתקופה בה שידורים חיים בטלוויזיה היו בגֶדֶר חלום רחוק והטלפון הקווי נחשב להמצאה חדשנית ופורצת דרך.

במהלך ראיון עמו, שהתפרסם במגזין בשם "קולייה" בארה"ב, הצהיר טסלה כי בעתיד יתרחש רגע בו "חיבורים אלחוטיים מושלמים יותקנו בכל רחבי כדור הארץ… ואנו נוכל לדבר אחד עם השני באופן מיידי, ללא כל תלות במרחק". מה שלנו נראה היום הכי טבעי... הוא חזה גם את המצאת שיחות הוידאו.

לטסלה היה סיפור אהבה יוצא דופן עם יונה לבנה, לדבריו זו הייתה אהבה כמו שגבר אוהב אישה.
כשהיונה מתה, משהו בתוכו מת איתה, זמן קצר לאחר מותה הוא מת.
הוא נמצא מת בחדרו במלון בניו יורק ב-7 בינואר 1943.

קבלו ציטוט מהביוגרפיה של טסלה מאתר "פה שם",

"כן, אהבתי את היונה הזאת, אהבתי כפי שגבר אוהב אישה והיא אהבה אותי. כשהייתה חולה, ידעתי זאת; היא הגיעה לחדרי ואני טיפלתי בה במשך ימים ארוכים עד שהבריאה. היונה הזאת הייתה משוש חיי. כשנזקקה לי, שום דבר אחר לא שינה. כל עוד הייתי אתה, הייתה משמעות לחיי.

"לילה אחד כששכבתי במיטה היא עפה פנימה דרך החלון ונעמדה על שולחן הכתיבה שלי. ידעתי שהיא רוצה אותי, היא רצתה להגיד לי משהו חשוב אז קמתי ממיטתי ובאתי אליה.

"כשהבטתי בה ידעתי מה היא רוצה להגיד לי – היא עומדת למות. ואז, כשקבלתי את ההודעה שלה, אור פרץ מעיניה – קרני אור רבות עוצמה. זה היה אור אמיתי, חזק, מהפנט, מעוור, אור יותר עוצמתי מכל אור שאני הצלחתי ליצור במעבדה שלי.

"כשהיונה מתה, משהו בחיי אבד עימה. עד לאותו רגע הייתי משוכנע שאשלים את עבודתי המדעית, שאפתנית ככל שהייתה, אך כשנעלמה מחיי ידעתי שעבודת חיי הסתיימה״.

ניקולא טלסה בן 12 בשנת 1868 (pinterest)
טסלה אהב יונים, אולי קצת יותר מידי...
חני (לפני חודשיים)
היונה הלבנה . לך תדע אולי זו מלאכית. סקירה יפה שמדברת על פחד, בדידות, התמודדות וחוסר אמון...
יש לא מעט כאלה עם צעדים מדודים והפחד
להיפגע שוב.
דיברת בסקירה על משהו שמכהה את התודעה או מלכלך אותה. מקווה שהסיבה מוצדקת כי מה יותר יפה מאשר להתמודד עם החיים כשכל החושים שלנו בשיאם.
תודה רסטה.
Rasta (לפני חודשיים)
rainbow - נכון. בשמחה!
Rasta (לפני חודשיים)
היונה מסמלת שינוי, מאורע ששינה את סדר היום והפר את שלוותו, אירוע שלא היה רגיל ושלא היה אמור לקרות, מקרה שתפס אותו דווקא במקום שהכי אהב, הדירה שלו, שם הרגיש בטוח לבדו. באותו בוקר כשהיונה עמדה במסדרון, חוסמת את דרכו, הוא נחרד ונבהל.
זיסקינד בחר ביונה, יצור קטן ולא מזיק, והדגיש כמה אותו אדם מעורער בנפשו, מרוחק וסגור מהסביבה. כל מה שנחוץ היא יונה אחת קטנה ולא מזיקה שתרעיד את עולמו. אני מניח שאפשר היה להחליף את היונה בכלב או חתול חח הרעיון המרכזי היה נשאר. כנראה שלזיסקניד היתה חיבה ליונים.
תודה סקאוט.
rainbow (לפני חודשיים)
היונה מסמלת את האנשים שהוא נמנע מלפגוש בהם. היא גם איום על השיגרה שלו. נשמע מעניין.
תודה!
סקאוט (לפני חודשיים)
כתבת יופי! נהנתי לקרוא. רק לא הבנתי את פשר העניין עם היונה. מדוע לחשוש ממנה? דווקא מהיונה? מה היא מסמלת עבורו?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ