כיף לכתוב ביקורת ראשונה,
קודם שנה טובה חבריי אנשי סימניה גדולים כקטנים. והכי כיף להתחיל שנה עם ספר חתולי.
אני אוהבת ספרי חתולים אני אוספת אותם... גם כאלה של ילדים. הייתי אצלנו בקניון והיה דוכן של סטמצקי לספרים פגומים וישר ראיתי אותו אז כמובן....
הוא כבר הרבה זמן בקבוצה של רוצה לרכוש....
הספר הוא עצוב עם חיוך שזה ניגוד.
הוא מתחיל בזה שג'קסון הילד (הנקרא על שם חברת הגיטרות המפורסמת ג'קסון), תמיד הגיוני בלי דימיון מגיל קטן אבל החיים מובילים ל... הם גרים בארה"ב ועומדים לאבד את הבית בגלל שהאב נהיה חולה בטרשת נפוצה ולא עובד כמו שצריך, והאמא מפרנסת בכמה עבודות חלקיות ואין אוכל קבוע, יש רעב.
מתברר שפתאום יש לו חבר דמיוני שהוא חתול גדול בשם קרנשו. הוא יודע שהוא דמיוני ואף אחד לא רואה אותו והוא עוצם שוב ושוב את העיניים שהוא יעלם אך כמובן לא.
בפרקים הראשונים יש סקירה מעט אחורה על איך פגש את קרנשו החתול בגיל 7 ואיך הגיב אז....
איך הספר מתפתח ואיך נגמר שווה לקרוא.
נכון שזה ספר ילדים אך לדעתי שווה גם לנו המבוגרים לקרוא. יש כאן גם קצת ביקורת שאנחנו הרבה פעמים לא משתפים את הילדים בהחלטות שלנו בשביל שהם לא ידאגו, בפועל אנחנו עושיים ההיפך. שווה להסביר לפי גיל הילד מה עומד לקרות, ולהסביר שהם לא אשמים ואיך ההורים ינסו להתגבר.
הארה"ב יש הרבה משפחות שמאבדות את הדירה השכורה שלהם וישנים זמן מועט או רב באוטו, שמתביישות לבקש עזרה, אפילו מהמשפחה. גם בארץ יש הרבה משפחות שהמצב שלהם פתאום משתנה כמו כאן בספר מחלת האב, ומאבדים הכל "אוכלים" את החסכונות בשביל לצוף מעל המים.
למרות מה שכתבתי בפיסקאות האחרונות, הספר הוא אופטימי ומסביר איך פתרו את חלק מהבעיות, זה לא פתרון קסם אבל סוג של פתרון.
ממליצה ממליצה לקרוא ספר מעולה.
ושוב שנה טובה. =^-^=
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
