ביקורת ספרותית על על מפתן השפיות מאת אלינה מנבסקי
ספר מעולה

---

"בערפל, ביערות, בשעת חצות
בארץ בה תמיד חורף
אני חותך את העור הדק סביב קרסוליי
והרוח דולקת בעקבותיי כמו צבא..."

-"בחורף" / סינמה סטריינג'-

איזה קובץ סיפורים נפלא, מוזר ומצמרר רקחה כאן הסופרת הצעירה אלינה מנבסקי.
השם שלו משך אותי, יחד עם הכריכה השחורה הזועקת בידוד וריקנות, והייתי חייבת להשיג אותו. מדובר בספרון דקיק, המורכב משמונה סיפורים בסך הכל. כמעט בכולם מופיעות נשים חזקות, לעיתים קטלניות, אך תמיד מיוחדות ומרתקות. היו רגעים שהרגשתי כאילו כל המין הנשי מוצג באור שלילי, אולי מתוך רצון של הסופרת להציג נשים שלא פוחדות להתמודד עם האימה, התשוקות, הכאב והאובדן שאנו נתקלים בהם לאורך חיינו. כן, יכול להיות כי זה חלק מהעניין; אך עבורי, החוויה היא של סיפורי מסתורין אפופי צללים, חלקם מזוויעים, חלקם עצובים, אך כולם יפים וייחודיים.

הסיפור שהכי אהבתי הוא "אמונות טפלות"- מדובר בסיפור אימה למהדרין, עם תופעות על טבעיות ואווירה פראית ומלהיבה. ממש אהבתי.
"אהבה ממבט" מצא חן בעיניי עד מאוד- סיפור על גבר צעיר הנהרג בתאונת דרכים, ומגלה כי לא כל כך קל לעבור לעולם הבא. לעיתים נתקעים במקום אחד, ונאלצים למצות מכך את המיטב. הסיפור הזה היה על גבול הקומי, זיהיתי בו הומור שחור נפלא ואני לא יודעת עד כמה זו הייתה כוונתה של הסופרת. כך או כך, סיפור נהדר.
"אגדה רוסית" הקצרצר, הוא ממתק של מסתורין פראי בניחוח של פעם. פשוט נפלא.

אני מעניקה לספר את הדירוג הגבוה ביותר, כי הוא בדיוק מה שחיפשתי- אסופת סיפורים קולחים, כתובים לעילא, מלאי מסתורין, אפלוליות ותחושת מועקה. כמעט אף סיפור, כך נדמה, לא נכתב כלאחר יד ובמהירות- גם הסיפורים הקצרים ביותר, ניכר כי הושקעו בהם מחשבה ותכנון של העלילה, שלעיתים מסופרת לאחור ולצדדים.

הדמויות כל כך לא קשורות למציאות, הסיפורים מתחילים משומקום ומגיעים אל מחוזות רחוקים כל כך; וזה בדיוק מה שרציתי, לשקוע לתוך עולם אחר, בו המפלצות אמיתיות אבל לצידן גם הקסם והכישוף אפשריים.

מומלץ מאוד לחובבי המסתורין והאימה.

» ביקורות נוספות של הקיסרית הילדותית
» ביקורות נוספות על על מפתן השפיות