ביקורת ספרותית על משחקי אהבה מאת טאלולה ריילי
ספר לא משהו

---

כשהבטתי על התמונה שעל גבי הכריכה, הייתה לי תקווה שאולי זה יהיה המבט שלי בסיום קריאת הספר... לאכזבתי, פניי לא נארזו במבט הזה.

הסופרת טאלולה ריילי מוכרת כשחקנית בריטית ובימאית. פגשנו אותה בסרט "גאווה ודעה קדומה", כשגילמה את התפקיד של מרי בנט.

טאלולה ריילי נישאה והתגרשה פעמיים ממייסד חברת "טסלה", המיליארדר והיזם אילון מאסק. בזמנו אלה היו גירושין מסוקרים באמצעי התקשורת, ושינוי סטאטוס שגרם לנזק של כמה מיליונים טובים לכיסו של אילון מאסק.

הספר מגולל את סיפורה של ברנדט. תווי פניה של ברנדט התברכו בסימטריה ויופי מושלם. תוויה הנשיים נערצו על ידי בני המין השני. מבט לתוך עיניה לא איפשר לנחש את תחושת העויינות שהיא הסתירה מהסביבה. שנאתה לבני המין השני הייתה בלתי מעורערת מלבד גבר אחד "טים באזייה".

לא פלא שברנדט לא חיבבה את בני המין השני. אביה כמודל מבן המין השני, היה נתון תמיד למצבי רוח. כילדה היא העריצה את אביה, ויחד עם זאת למדה במהרה לחשוש ממזגו ההפכפך. בהגיעה לגיל תשע אביה עזב את הבית. האבדה עבורה לא הייתה טראומתית במיוחד... "ברגע שהבינה שדעותיו של אביה אינן האמת המוחלטת והיא יכולה להטיל בהן ספק, היא הפנתה לו עורף. היא ידעה מניסיונה שהמילים שהוא בחר כדי לתאר את אמא שלה- כ"כפויית טובה", "תובענית", "נתמכת כרונית"-לא היו מדויקות". (עמוד 8) ... "היא לא הייתה עצובה אפוא שבגיל תשע אבא שלה עזב, הן מעולם לא שמעו ממנו יותר. אבל אמא שלה הייתה הרוסה". (עמוד 9)

ברנדט השקיעה את זמנה בקריאת רומנים, התאהבה בדמויות ופיתחה לעצמה אידיאל רומנטי איך גבר אמור להיות. כמובן שציפיותיה לא היו פרקטיות. ההבדל בין הבדיון למציאות רק הוסיפו ותרמו לשנאתה לגברים.

לדעתה, רק טים באזייה היה הגבר היחידי שראוי להערצתה, ומבחינתה הוא היה מושלם. טים היה הראשון שהצמיד לה את הביטוי "הלוחשת לגברים", ואף היה הסוכן הספרותי שלה בשלוש השנים האחרונות.

ברנדט הוזמנה למסיבת חג המולד בביתו של טים... אלא מה? שבמסיבה היא פגשה את אליזבת – חברתה הטובה, והופתעה כשטים הכריז על אירוסיו לאליזבת... כרעם ביום בהיר, כל הפנטזיות שלה התאדו לנגד עיניה...וברנדט מצידה נכנסה לפעולה...

ההכרות שלה עם ראדלי בלייק העשיר והכריזמטי, לא הצליחו להעלים את חלומה. עם כל הכבוד לראדלי בלייק המקסים והאינטליגנטי, הוא לא טים, ומנגד ברנדט לא הכירה את המילה "לא" במילון.

לא הצלחתי להתאהב בדמותה של ברנדט, ולא בדרכי פעילותה להגשמת חלומה. בעיניי זה ממש לא טבעי לי... העלילה, הכתיבה, הדיבורים, הקצב היו חיוורים בעיניי.

בשורה התחתונה: ספר ביכורים, רומן רומנטי טיסתי שאוהבי הז'אנר ייהנו ממנו.

הקריאה לשיקולכם.

לי יניני

כנרת, זמורה ביתן, פרוזה תרגום, 270 עמודים, 2018

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על משחקי אהבה