ביקורת ספרותית על מנהרה בשחקים מאת רוברט היינליין
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 ביולי, 2018
ע"י פַּפְּרִיקָה


זה היה ההיינליין הראשון שלי. כלומר ההיינלין. אני לא בטוחה לגמרי. אמנם הכריכה וויקיפדיה והכתיב האנגלי והתעתיק הפונטי מצדדים כולם בהיינליין, אבל סימניה חולקת כבוד להפרעת הזהות הדיסוציאטיבית של רוברט ומפרידה בין היינליין, שכתב את "החתול העובר דרך קירות", "האבן המתגלגלת", "הפלישה לכדור הארץ" ו"הפנטזיות של היינליין", לבין היינלין, שכתב את כל השאר.

זה לא יהיה ההיינלמהשמו האחרון שלי, שכן "הגבעות הירוקות של הארץ" כבר נח בתיק שלי ומחכה שאתפנה אליו כשאני מחכה לאוטובוס או משהו.

האמת, סביר להניח שלא הייתי קוראת את שניהם אלמלא אורי (תודה אורי) שהמליץ לי עליהם, אבל לא הסתפק בזה וגם השאיל לי אותם, לפני כמה חודשים בערך, ומאז הם נועצים בי מבט מאשים מעל המדף כאומרים, אם לא אכפת לך, אנחנו לא כאן בשביל היופי.
חודשים החזרתי להם מבט עקשני כאומרת, אם לא אכפת לכם, אני סטודנטית, ואני נערה עובדת, ולישון זה דווקא ממש אחלה, בניגוד למה שהיינו מצפים, והידעתם שבוויקיפדיה יש לרוב הערכים דפי שיחה שמתנהלים בהם קרבות מרתקים, ושרלוק היא סדרה נפלאה, ומה דעתכם, אולי יש איפשהו במעמקי הרשת איזה דרארי אחד בעברית שטרם קראתי?

אבל עכשיו תקופת מבחנים. כלומר, הזמן המושלם לסייד את החדר, לסדר את הארון, לצאת להליכה בערב כי ספורט זה חשוב אבל ריצה זה לא לחנונים, להחזיר מכתבי שנה טובה לכל מי ששלח לי כאלה בתשרי, לצלצל לסבתא, בעצם לבקר את סבתא, לנסוע למוזיאון חיל הים כי הוא בחיפה, לנקות חלונות, לשמוע את הפסקול של המילטון שוב ושוב עד כדי יכולת לדקלם את כל קטעי הראפ, לחדש את המנוי שלי לספרייה הלאומית ולחזור ליחסים טובים עם המדף ההוא, שנמנעתי מלהסתכל עליו במשך חודשים.
אז הנה אני ומנהרה בשחקים. זהו, רבותיי, סיפור על הישרדות, על אנשים שעומדים מול מה שלכאורה מעבר לכוחותיהם, אבל הרוח האנושית תמיד מנצחת, והם משקיעים את כל כוחותיהם במאמץ אדירים וכולם מקבלים מאה במבחן, וִיוָה לה אוניברסיטה!

כלומר, זה הסיפור שחלמתי עליו אתמול בלילה, כשבמקרה ישנתי, אני לא יודעת למה או איך. לרוברט יש סיפור יותר טוב.
הוא מספר על בחור צעיר ולא הכי מבריק, שניחן בסגולה אחת נפלאה (שששש, ג'ק) - נכונות להקשיב לאנשים חכמים ממנו. וזה מפתח לא רע להישרדות. אולי יותר טוב מאינטליגנציה, אפילו. הוא רוצה לקחת איתו נשק קטלני לכוכב הזר שהוא צריך לנחות בו כבחינה מעשית בהישרדות; אחותו, מפקדת וחיילת מנוסה, מייעצת לו לרדת מזה, ויש לו את השכל וחוסר היומרה לשמוע לה. וכן, אולי לג'ק אין בררה אלא לחבוט את המציאות בפרצופו, אבל אחר כך הוא באמת מתנהג בהתאם!
(ג'ק, אגב. אני מתכוונת, ג'ק. רק אני מאוהבת בג'ק וחושבת שהיצור הזה הוא הדבר הכי מקסים שהלך על האדמה הזאת? כלומר, לא זאת ספציפית. האדמה. כל אדמה. מכירים את הדמויות האלה שעצם קיומן הופך ספר למקום טוב יותר לסבול בו קונפליקטים, לגווע בו ברעב, למות בו אם אתה דמות משנית או לבצע בו מעשי גבורה נועזים אם אתה לא? הנה דמות כזאת. אני רוצה אחת כזאת בחיים שלי.)
מבין השורות ובלי ספויילרים, זה סיפור - לעתים ציני, לעתים כמעט רומנטי - על הישרדות, על חברוּת, על פוליטיקה ודמגוגיה, על חוויות שאי אפשר לחלוק אותן עם מי שלא חווה אותן, על כל מה שנפלא באדם ועל טפשותה של האנושות. אז נכון, לא הבנתי את כל החלק הטכני לגבי שערי מעבר, אבל בכנות, לא אכפת לי, וזה היה ספר מעולה גם בלעדיו, ושבע כוסות קפה זה כנראה יותר מדי ואני מתנצלת שנאלצתם לסבול את כל זה.
אני מפחיתה לאט. בעוד חודש וחצי, בעצם ב16.8 בדיוק, זה יהיה אחת ביום.

בכל אופן. אם מדברים על פוליטיקה, the room where it happens נהדר, כדאי לכם להקשיב לזה. ושרלוק באמת סדרה נפלאה. לא הייתי מחפשת דרארי בגוגל, אם אתם לא יודעים מה זה אתם בהחלט לא רוצים לדעת. לא באמת ביקרתי במוזיאון חיל הים אז אין לי מושג מה הולך שם אבל זה עשוי להיות מקום נהדר כמעט כמו מיטה (מיטה אמיתית, אתם יודעים, עם שמיכה וכרית והכל. לא הדבר הזה שנרדמים בו מעל המקלדת והסיכומים, נו איך קוראים לזה, שולחן).
בכל אופן, תקראו את מנהרה בשחקים, הוא ציני ומקסים וראוי לביקורת טובה יותר. אני חושבת שאני הולכת להתעורר בעוד חודש וחצי ולשאול את עצמי מה לעזאזל חשבתי כשכתבתי את כל זה.
גאד, לפעמים אני שונאת את שפת האם שלי, כל כך קשה לא לספיילר בה. אני לא יודעת איך עשיתי את זה. אני רוצה קפה. הלכתי.

(סליחה, אורי. אני מצטערת. זה ספר טוב. ממש. נהניתי לקרוא אותו. פשוט לא ישנתי כבר שבוע כמו שצריך ויש לי מבחן ביום ראשון והראש שלי מלא בשירים ודברים לא קשורים בעליל ועכשיו, פיהוק, אני הולכת לפתוח את המוּדל.)
(איזה מזל שזה לא בעל זבוב.)
(אף אחד לא ישכנע אותי שסטובור הוא לא שם קוד ליובל נח הררי.)
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רויטל ק. (אתמול)
כמעט הוספתי את היינלין לרשימה אבל האמת שאין לי סבלנות למד"ב מיושן. פשוט אין.
אולי מתישהו.
פַּפְּרִיקָה (לפני 5 ימים)
עניין הקפה הוא מחקר מרתק למדי שהוציא צוות חוקרים מאוניברסיטה נחשבת. אני לא יודעת אם זה נכון או לא, אני לא יודעת אם יש דרכים אחרות להסביר את הממצאים, אני לא יודעת אם ג'ייקובס מימנה את המחקר, אבל הייתי קוראת אותו לפני שהייתי קוראת לזה חרטא.
מוּמוּ (לפני שבוע וחצי)
הו XD אם כך, אראה אותה~
האופה בתלתלים (לפני שבוע וחצי)
עניין הקפה הוא חרטא. אשכרה חרטא.
האופה בתלתלים (לפני שבוע וחצי)
סיידת את החדר?!
פַּפְּרִיקָה (לפני שבוע וחצי)
גלית - בהחלט אנסה.

ברוט - אני שמחה, הוא ספר נהדר, אני מקווה שתהני. תודה לך.

דז'נייב - וול, כן, לא דיברתי כמעט על הספר ואני מרגישה פושעת (מהו החלק החשוב בעצם?) ורגע, אז הם שלי?! זאת בשורה נהדרת. הידד.

יעל - תודה רבה. אני ממש מקווה שתהני ממנו.

מחשבות - חשבתי שאתה מתבדח (או קובע עובדות בשטח) אבל חיפוש בגוגל מראה שאכן איגודים רפואיים נחשבים ממליצים על קפה (נטול סוכר וחלב) לצריכה יומית של כחמש כוסות, וטוענים שהוא מפחית סיכוי למחלות לב וכלי דם ולפרקינסון. תראו, באמת לא אכפת לי, אבל ביום שיגידו לי שעגבניות ושום זה לא בריא אני פורשת.

מומו - זאת סדרה מופלאה וזה אפילו לא הרבה פרקים אז בכלל. אני יודעת כי ראיתי אותה במלואה בתקופת המבחנים של סמסטר א.

חני - אם במקרה קיבלת רושם מוטעה, אני ממש לא הטיפוס השקדן. אין לי הרגלי למידה בשיט ואחרי חצי שעה רציפה של למידה אני מרגישה כאילו צלחתי את האלְפִּים ברגל, ושמגיע לי לבזבז את שאר הערב על כל מה שאינו מועיל בהגדרה. אז באמת שאין צורך להגיד לי להתאוורר... כל החברים שלי כבר למדו לצעוק עלי "מה את עושה פה? לכי ללמוד!" אם במקרה אני נמצאת יותר משתי שניות בוואטסאפ. תודה רבה :)
חני (לפני שבוע וחצי)
מותר להרגע פפר. להאט קצת. לא יקרה כלום ובהצלחה במבחנים.
מוּמוּ (לפני שבוע וחצי)
יאאא אני צריכה להתחיל לראות שרלוק באמת
ביקורת מקסימה, באמת.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
4 כוסות קפה זה אפילו מומלץ ביום.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
הביקורת מקסימה.
את הספר אני לא זוכרת - קראתי מזמן. הוא נמצא איפשהו בבית אז אולי במקום להתאמץ על ספרים לא-אכילים אחזור אליו.
דז'נייב האב (לפני שבוע וחצי)
אני חיכיתי לביקורת הזאת! יחי והידד ועלה נא קרח!
אם כי לדעתי הורדת את כל החלק החשוב בספר, ולכן אכתוב עליו ביקורת מאוחר יותר היום, אחרי שאני אסיים לקרוא ולסכם את המאמר - "Speechless: Analyzing the Threat to Speech Privacy from Smartphone Motion Sensor"
כמו כן, יאמר לפרוטוקול - אורי לא השאיל לך אותם, את קנית אותם בכספך את בעולמות. אני הלכתי אתכם ואני זוכר את זה. היה די קשה לשכוח את הפרצוף של אורי כאשר הוא ראה את "מנהרה בשחקים" ב25 שקלים בלבד...
ברוט (לפני שבוע וחצי)
ביקורת חמודה! (למרות שהיא מפוהקת משהו) בהצלחה בכל המבחנים!

נראה לי שבכל זאת הצלחת להכניס את הספר לרשימת הקריאה שלי...
גלית (לפני שבוע וחצי)
תנסי את הדלת המוליכה אל הקיץ





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ