ביקורת ספרותית על הנבחר מאת ברניס רובנס

---

כל המשפחות המטורללות - מטורללות באותה הדרך.כל משפחה מטורללת - מטורללת בדרכה שלה. ויסלח לי טולסטוי על העיוות, אבל הציטוט הזה יושב בול על הספר בכלל, ועל משפחת צווג בפרט.

זהו סיפורה של משפחת צווק, משפחה יהודית דתית המתגוררת בלונדון. הרב צווק הוא רב מכובד בקהילה, אשתו שרה שניהלה ביד רמה את המשפחה, אבל כבר בתחילת הסיפור אנו למדים כי היא כבר ז"ל, אם כי רוחה ממשיכה להיות נוכחת, ודמותה מהדהדת לכל אורכו של הספר, ולמעשה ממנה נולד כל הסיפור העגום הזה. למשפחה שלושה ילדים:אסתר, נורמן,ובת הזקונים בלה.

נורמן הוא עו"ד מצליח ושאפתן, אשר הביא הרבה גאווה להוריו (משפחה יהודית, בן עו"ד, החלום והתגשמותו). כשנורמן היה ילד בן שמונה התגלה בו הכישרון ללמידת שפות,הוא שלט בשלוש עשרה שפות, והוכתר כסוג של גאון, אבל הוא שילם מחיר כבד על הגאונות הזו, והמחיר היה השפיות שלו.זה, ועוד אירועים מעברה של המשפחה, גרמו לכך שיום אחד בעת דיון חשוב בבית המשפט, נורמן קרס קריסה מפוארת אל מול כל הקהילה, ומאז שום דבר לא יחזור להיות כשהיה.
נורמן מתחיל ליטול כדורים שגורמים לו להזיות, והוא מתחיל להזות שהוא רואה דגיגי כסף סביבו, לצידו,ועליו. הדגיגים האלו משתלטים עליו ועל המשפחה, עד שלא נותרה ברירה, והרב צווג מבין שכדי להציל את בנו הוא חייב לאשפז אותו במוסד פסיכיאטרי. ידוע שהגבול בין גאונות לטירוף הוא דקיק עד בלתי נראה, ואכן, נורמן חצה אותו ונשאר באיזור הדמדומים של הטירוף.

אני חייבת לציין שההתחלה של הספר היתה לי צולעת. הרגשתי את הייאוש של נורמן זולג מבין דפי הספר, ועוטף אותי (חוץ מדגיגי הכסף, תודה לאל),הרביצה שלו במיטה עם חלונות סגורים, וההאפלה של החדר ע"י וילונות שלא ייכנס אור יום, כל התיאורים האלו היו לי כל כך מוחשיים, שהרגשתי שהספר מוריד אותי, אבל אז בעצם הבנתי עד כמה הסופרת הזו טובה, שהיא מצליחה ככה לשאוב את הקורא אל תוך הסיטואציה, ובכלל, יכולת התיאור שלה נהדרת. אם זה בני המשפחה, או הדמויות בבית החולים הפסיכיאטרי, הכל הרגיש לי הכי אמיתי, וזה היה כמו לקרוא על אנשים אמיתיים בשר ודם.

כמעט יובל שנים (!) לאחר צאתו לאור תורגם הספר הזה, וכל כך רלוונטי, כי כל מה שעוסק במשפחתיות תמיד יהיה כזה.

מומלץ.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על הנבחר