ביקורת ספרותית על קרול מאת פטרישיה הייסמית
ספר לא משהו

---

בגב הספר כתוב: "סיפורה של פטרישיה הייסמית' על אובססיה רומנטית עשוי להיות אחד הרומנים החשובים ביותר שנכתבו במאה העשרים, שעדיין לא זכו להכרה הראויה להם". אחרי שקראתי את הספר הבנתי למה הוא לא זכה להכרה הראויה לו ולמה זה כנראה גם לא יקרה.... הספר מציג את הדמויות באופן די שטחי, הגיבורה - תרז, מתאהבת בקרול הנפלאה לכאורה אבל חוץ מלדעת שהיא יפהפיה, מעשנת הרבה, נותנת פקודות לתרז, נוחה לכעוס ומקללת לרוב, הקורא הרגיל לא מצליח להבין את הדמות הזה ומה טיב הקשר בינהן, קרול לא מספרת לה כמעט כלום על עצמה וכשכן זה קורה טיפין טיפין. באיזה שהוא מקום כתוב שתרז מתגעגעת להומור של קרול אבל שום הומור לא מוזכר באף שיחה או משהו שקרול אומרת לאורך הספר. בקיצור הצגת הדמויות לא אמינה. בנוסף יש לפעמים קפיצות בעלילה או פרטים כנראה חשובים אך הסופרת לא חשבה לכתוב אותם, לדוגמה - הרגע בו תרז פוגשת בקרול. הקטע הזה, שאמור להיות נקודת מפנה בעלילה, כתוב כאילו הוא מתחיל באמצע של משהו,מה שגרם לי לעבור דף אחורה כדי לוודא שלא דילגתי על איזה דף (לא דילגתי). גם כל תיאור הנסיעה המשותפת שלהן די משעמם. בקיצור, קראתי המלצות על הספר אך האמת שהתאכזבתי ממנו. ניתן לוותר עליו בקלות.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על קרול