הביקורת נכתבה ביום שישי, 4 במאי, 2018
ע"י dina
ע"י dina
זהו סיפורם הבלתי ייאמן, העצוב, והנורא מכל- האמיתי של ג'ק וזינה.הסיפור מתרחש בשנות התשעים בבריטניה. זינה היא בת למשפחה פקיסטנית. יש בבריטניה קהילה גדלה שלהם, והם אומנם חיים במדינה אירופאית מודרנית,וליברלית, אך תחת קודים וכללים נוקשים עפ"י דת האיסלאם.
ביום שבו זינה נולדה היא הובטחה לאישה לבן דודה בילאל. אך מה לעשות ולחיים יש התנהלות משלהם. כי יום אחד פוגשת זינה בג'ק, בחור בריטי המבוגר ממנה בעשר שנים. כל העובדות לרעתם, אך מסתבר שהאהבה חכמה יותר מכל חוק ואיסור. היא פוסחת עליהם, וחודרת ישר ללב. עוקפת את ההיגיון, מתיישבת על הרגש, וקובעת שם את מושבה. וללב יש חוקים משלו. הרגשות של השניים זהים, הניצוץ שהופך לאהבה זהירה ובלתי אפשרית, חזק מהם. שניהם יודעים שלא יוכלו לממש את אהבתם (ולא רק במישור הפיזי, אלא בכלל, אפילו אהבה אפלטונית) וככה נולדת ההחלטה לברוח. וביום שקמו וברחו- בני משפחתה של זינה הוציאו על הזוג גזר דין מוות. מזוג אוהב שבסך הכל רצו להיות ביחד הפכו לזוג נרדף, מבוהל, ומפוחד. הדבר היחיד שהחזיק את הקשר הזה ואת מסע התלאות הזה היתה האהבה שלהם.
הם עברו מעיר לעיר, מכפר לכפר, לא יכלו לקבוע מושבם באף מקום ולהרגיש בטוחים. מסתבר שבבריטניה יש למוסד הביטוח הלאומי סמכויות ואפשרויות נרחבות יותר. המוסד הזה עזר לזוג די הרבה, וליווה אותם בכל התקופה הזו.
לקרוא ולא להאמין עד כמה הפרימטיביות מסוכנת ומכוערת.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
תודה Pulp Fiction
יעל, נכון, את צודקת לגבי מקום כתיבת הספר. האמת שגם כאן, אצלנו, הסיפור הזה לא יפיל הרבה אנשים מתדהמה. גם אנחנו מורגלים בנישואים כאלו, ובמקרי הוצאת גזר דין מוות. אם זה בקרב החרדים שהם מנדים את ילדיהם שסרחו והלכו לרעות בשדות זרים, או נישואי תערובת בין יהודים ומוסלמים. נכון, יש כאלו שמצליחים לחיות חיים שקטים, אבל לצערי לא רובם. |
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אני מניחה שלו הסיפור היה נכתב בפקיסטן, קוראיו לא היו מביעים תדהמה כזאת.
הבעיה היא, לדעתי, כאשר תרבויות מתנגשות בנקודה בה הן סותרות האחת את האחרת. והבעייה היותר גדולה היא ההנחה ששתי תרבויות סותרות יכולות לחיות בכפיפה אחת ב"רב תרבותיות". |
|
Pulp_Fiction
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
ואני אומר:
למי זה טוב להציף מדינה מודרנית ומתקדמת בפרימיטיביות כזאת ועוד לתת לה להרגיש שהיא בעלת הבית? נבצר מבינתי.סקירה יפה.
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
לא נראה לי שהפעם זה עבד. הסיפור עצמו מספק את הסחורה גם בלי האותיות הזוהרות.
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
לא הייתי קורא ספר עם אותיות מבריקות בשמו. פרימיטמביות אכן מסוכנת, אבל תחכום מרושע
מסוכן יותר.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת