"נוגה" הוא ספר הרפתקאות/מתח המתרחש בלונדון (מאי 2010). במשך שבועיים חייו של הדמות הראשית, ראף משתנים. חברת לייסברק האחראית על כרייה של מחצבי טבע ברחבי העולם הוא תאגיד הרסני שיהרוס את חייו.
ראף הוא בחור בן 22 , עובד בתור מוציא כלבים- מוציא את הכלבה רוז לטיולים בעיר מחברו תאו שעוסק בתוכנית רדיו. עוזרו הנבזה דיקסון לפתע מחליף אותו. תאו נעלם.
במכבסות או אזורים נידחים ראף לא חי חיים נורמטיביים, לא עובד, לרוב יוצא ל rave parties
נוטל הרבה סמים ואלכוהול, מנסה להכיר בחורות ולהתאושש מהפרידה שלו מדיג'יי שזרקה אותו.
הוא סובל מתסמונת ערות של 25 שעות מילדות, הפרעה שגרמה לא לפגר אחרי החיים של בני-גילו.
כך הוא וחברו אייזיק מכירים את צ'ריש (בת לאם בורמזית ואב לבן), היא תופסת מקום מרכזי בעלילה.
מה שמניע את העלילה לאורך 14 יום, כאשר גול יום מחולק לשעות פעילות, אם בספר פרוזה רגיל יש רווח בין הקטעים השונים או למשל "בממלכת אי הרצון" של איה קניוק יש פיסקה מסכמת לכול חלק בספר, ב"נוגה" היום מתחיל ב00.23 בלילה ונגמר ב06.14 בבוקר. ככה לפחות בתחילת הספר.
המצוד של בלייני העיר להשיג את סם המסיבות הנחשק "נוגה" משנה את החוקים. חברת לייסברק מפעילה מתקני עינוי בעיר וחוטפת אנשים במכוניות לבנות. צ'ריש נעלמת. ראף יוצר קשר עם עובד לשעבר בחברה שמסכים להיפגש אתו רק במקדונאלס , פורטל. הוא עובד לשעבר ביחסי ציבור, הסתבך בעבודה עם חברת לייסברק. נפלט משם, הטעות שלו זה במייל שקיבל מהממונה עליו והניסיון של פורטל למנף את המייל לכדי עבודה טובה יותר. מהר מאוד הוא נאלם ומתחבא בלונדון, מפחד שהוא היעד הבא.
צורת הסיפור משתמשת במספר יודע כול וכדי להקל על הקוראים ישנה חלוקה לשעות המשמשת להרחבה על מעללי דמות ספציפית ואיך זה קשור לסיפור העל של תאגיד לייסברק המנסה להפוך למונופול ולחסל את יריביו ולהפיץ את הסם המבוקש "נוגה".
"ראף חושב שוב על אייזיק ועל הדלק הטילים האוטוגני שלו. "חכה רגע, אז נוגה בא משתן של שועלים?"
"ומחרא של שועלים, כן. אל תיראה כל כך מופתע" (ע"מ 202).
בדיאלוג בין ראף לוין, עובד בורמזי שנחטף למתקני חברת לייסברק הוא מסביר ממה עשוי הסם הנחשק. ראף צריך להחליט האם להילחם כנגד כול הסיכויים בתאגיד לייסברק בעזרת חבריו צ'ריש ואייזק או לוותר על המאבק. הוא הכן פועל לנקום בלייסברק על רציחת תאו, אך זה מתנגש אם הנקמה של צ'ריש לנקום בתאגיד כדי להשתלת על בורמה ולהפוך אותה לאוטופיית סמים נוסך קולומביה.
הסופר נד באומן הגה ספר מתח לא שגרתי:
רשימת הרכיבים שמהם באומן מכין את עלילות ספריו (הכוללת בין השאר אספני מזכרות נאציות, סמי הזיה, צבאות פרטיים, מחלות מסתוריות ומציאות מדומה) אולי נשמעת פרועה, אבל התוצר הסופי לא נחווה כתלוש מהמציאות. להפך: באומן מתאר את העולם המוכר לכולנו, רק בהתקף פרנויה מתמשך. כל אחד הוא בובה על חוט של מישהו אחר. כל חפץ תמים הוא ראיה לרצח. כל מפגש אנושי הוא הזדמנות לחטיפה או לסיפור אהבה, או לשניהם".
בביקורת על הספר בהארץ נכתב שהתרגום של אמיר צוקרמן מפספס את הסלאנג האנגלי ועל-כך יעבד את קהל היעד. הספר מורבידי וגס לפרקים בתיאורים מיניים ומעשי אלימות, אך צורת הסיפור של באומן מחפה על כך.
ביסוס העלילה על מדינה כמו בורמה (מיאנמר) נותן נופח נוסף לעלילה הגלובלית, מדינה המפעילה רצח עם אכזרי.
הגיבורים הרדופים של הספר לא יזכו לצדק מלא כנגד התאגיד המרושע, אבל יצליחו לחסל לפחות את הדמויות המנוולות ביותר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![מילים כדי לומר זאת [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024920.jpg)
