ביקורת ספרותית על וידויה של ליידי צ'טרלי מאת איליין פיינסטיין

---

במקרה לחלוטין, כשהגעתי לספרייה להחזיר את מאהבה של ליידי צ'טרלי, נתקלתי בספר וידויה של ליידי צטרלי והייתי חייבת להמשיך ולקרוא. כידוע מאהבה של ליידי צ'טרלי, היה שירת הברבור של ד ה לורנס. את ספר ההמשך כתבה איילין פיינשטיין. היא ניסתה לכתוב בהתאם לרוח ולסגנון של הספר הראשון והצליחה בכך חלקית, בעיקר בכל הקשור לתיאורי הנוף, הטבע והתקופה. הספר מספר את סיפורם של קוני ומלורס, לאחר שקוני עוזבת את אחוזת רגבי, יולדת בת וכן מצליחה בסופו של דבר להתאחד עם אהובה. בתחילה הם גרים בכפר כורים באנגליה, אך לאחר זמן בעקבות השומועות אודותיהם, הם מחליטים לעבור לטוסקנה. שם מלורס מועסק בתפקיד דומה לתפקידו הקודם. הספר מתמקד בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, דרך עליית הפאשיזם באיטליה ועד לתחילת המלחמה. בתחילת הספר שוררת בין קוני למלורס סוג של אידיליה, אך עם הזמן ובעיקר בעקבות משיכתו של מלורס לתנועה הפשיסטית נוצר ביניהם קרע שלאורך כל הספר לא ידוע אם ניתן לאחותו. ומכאן אכזבתי, מי שהתאהב במלורס מהספר של ד ה לורנס, מלורס שתואר כאדם עדין ורך, המבין דבר או שניים בכל הקשור לנפשה של האישה ולגופה מתואר בספר הבא כבעל דעות פרמיטיביות וכברוטלי. כל מה שלורנס ניסה להוכיח במאהבה של ליידי צ'טרלי, שהוא לא, על אף מוצאו ומעמדו החברתי. לכן לי אישית היה קל יותר לו היה זה ספר נפרד עם דמויות ראשיות אחרות שאינן קשורות לקלאסיקה המדוברת. אבל הספר עצמו כן מעניין, מלמד ולפרקים מרגש. לכן שווה לקרוא אותו לדעתי.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על וידויה של ליידי צ'טרלי