ביקורת ספרותית על לבדו ימות האדם - ספריה לעם #3 מאת דויד הוארת
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 22 במרץ, 2018
ע"י ארד


יש משהו קסום בספרים ישנים.
אבל כנראה שלא בסדר הזה. הספר מבטיח סיפור הרפתקאות מרתק ואמיתי.
אבל לצערי זה לא זה- ולא זה.
הסיפור אמנם בהחלט אמיתי, אבל התיאורים מייגעים וקצת תלושים מהמציאות. במהלך הקריאה עולה סקפטיות לגבי האמת שבסיפור.
באמצע הספר, מתקבלת תחושה של רשימה כרונולוגית שבהם נמלט הגיבור מרודפיו ונקלע למצבים בלתי אפשריים.
ולא כסיפור מתח ספרותי.

אבל הספר בהחלט קריא וזורם. ומבוסס על סיפור אמיתי, למרות הכל.
למדנו משהו...

5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ארד (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תגובה מעניינת אהבתי את התגובה שלך,
יש לי את הספר "סיירת יוליסס" - אקרא אותו בהזדמנות .
עמיחי (לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
אני מסכים איתך, זה לא ספר אקשן, אלא יותר סיפור בריחה והישרדות בתנאים קיצוניים.
מה שייחודי למדי לספר הזה הוא שהנאצים מעוררים אימה, אבל באופן ובהקשר שונים ממה שאנחנו "רגילים" להרגיש כלפיהם.

אגב, היו לא מעט ספרים בשנים הראשונות של "הספריה לעם" שעסקו בהישרדות במלחמת העולם השנייה (לדוגמה "הסיירת יוליסס" המצוין של מקלין, "אש בעמקים" המצמרר של אוקא היפני).



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ