אלו ספרי איכות, הוציאה הוצאת הספרים "עם עובד" בסדרת "ספריה לעם" שלה. ממש פנינים אחת אחת.
אני אספן נלהב של ספרי הסדרה וזהו ספר מספר 1 בסדרה.
אין מה לומר, מלבד שהתקציר מדבר בעד עצמו.
באמת פרשת גבורה והקרבה עצמית של אנשים שנתנו את דמם, על-מנת להילחם בנאצים במלחמת העולם השניה.
זהו סיפור אמיתי הנקרא כאילו היה הרפתקה דמיונית.
ספר מדהים. חובה לקריאה.

"אילו נתן יאן דעתו למצבו, היה בא לכלל יאוש" (עמוד 37).

דויד הוארת שירת במהלך מלחמת העולם השנייה כקצין הצי הבריטי והוצב באגף הנורבגי של מנהלת המבצעים המיוחדים (ה־S.O.E), שם תכנן והוציא לפועל רבים ממבצעי המודיעין, הפשיטה והחבלה בנורבגיה. בספרו "לבדו ימות האדם" (הוצאת עם עובד, 1963), הוא מספר פרשה מסעירה ומרתקת אחת שהתרחשה באותם ימים.

גיבור הספר הוא יאן באלסרוד, צעיר נורבגי שהתנדב, עם כיבושה של נורבגיה במלחמת העולם השנייה לפלוגת לינג, יחידת־קומאנדו מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית. היתה זו יחידה שגייסה נוברגים לפעול כאנשי קומאנדו במולדתם שתחת הכיבוש הגרמני. אנשי הפלוגה "התאמנו יחד בהרי סקוטלנד, עברו במלוא־חגור במסעות מאומצים שלושים עד ארבעים מילין בהרים השלוגים, התמחו בכלי־נשק ובארגון מחתרת, צנחו מספר הצניחות הנדרש מהם, למדו כיצד לדרוך כלי אבטומטי ולקלוע בו ולהשיג שש פגיעות במטרה ששיעורה כמחצית גוף־אדם, ממרחק של ששה מטרים, וכל זאת תוך שלוש שניות; לבסוף למדו כל הדרוש על נקודות־התורפה שבשדות־תעופה" (עמוד 16).

במארס 1943 הוטל כוח מהפלוגה שמנה ארבעה לוחמים, ובהם באלסרוד, להסתנן לנורבגיה בדרך הים במטרה לבצע פעולות חבלה בבסיסי כוח הכיבוש הגרמני בנורבגיה. הפעולה הוכתרה עד מהרה ככישלון חרוץ. הכוח התגלה על־ידי ספינת הצי הגרמני. שלושה מחברי החוליה נהרגו ובאלסרוד נמלט על חייו מפני מלחי הצי הגרמני. באחד הרגעים הדרמטיים בראשית הספר מצא עצמו באלסרוד דחוק אל הקיר כשבעקבותיו כוח גרמני שהוביל קצין נחוש. כשהלה כמעט ואיתר אותו, "יאן לחץ על ההדק. נשמעה נקישה קלה. האקדח היה מלא קרח. הוא ניסה עוד פעמיים, אך האקדח לא פעל, והגרמנים כבר קרובים היו אליו מרחק שלוש פסיעות. הוא הוציא שני כדורים, והאקדח פעל. ירה בקצין־הגסטאפו פעמיים, והלה נפל מת בשלג וגופתו התגלגלה במדרון לרגלי פקודיו" (עמוד 35).

אף שבאלסרוד נמלט מרודפיו מתברר לו מהר מאוד שהוא מצוי בעומק שטח האויב, בשממה הקפואה, לבדו. סיפור בריחתו וחזרתו למקום מבטחים הוא סיפור של גבורה ותושייה המעלה על נס את כוח־הסבל ועוז־הרוח באדם. את הספר המרתק תרגם היטב צבי שולדינר והוא מומלץ בחום.

סיפור הישרדות לא יאומן ויוצא דופן על חייל נורבגי ששירת ביחידת קומנדו שמטרתה הייתה לחבל בשדה תעופה נאצי בנורבגיה הכבושה. המשימה השתבשה ואותו בחור צעיר נאלץ להמלט על נפשו, תוך כדי שהוא פצוע וחסר כל.

הסיפור עצמו הדהים וריתק אותי. אם זה לא היה מבוסס על מקרה אמיתי, לא הייתי מאמין. וגם תוך כדי קריאה הרבה פעמים אמרתי לעצמי "נו באמת", ואז נזכרתי כי זה לא סתם סיפור הזוי - אלא משהו שקרה באמת.
הספר תורגם בשנת 1958, ויש לי חיבה עזה לשפה עברית ספרותית יפה, כמו שמופיעה בספר הזה.
נהדר, ומומלץ (אם כי דיי קשה להשגה, נראה לי).

קראתי את הספר הזה ממזמן, אך החותם שהספר השאיר עלי נשאר גם נשאר. הרבה אנשים לא יודעים זאת, אבל אחת הססמאות המפורסות ביותר של חיל הים הישראלי- "בעבר בני האדם היו עשויים מפלדה והספינות מעץ, והיום בני האדם עשויים מעץ והספינות מפלדה".למעשה, נלקח מן הספר הזה. קשה להוכיח זאת, אך הספר מתיימר להיות אמיתי לחלוטין. אם כך, אין לי ספק שמדובר באחד מסיפורי הגבורה המדהימים ביותר שהתרחשו אי פעם. ממש לקרוא ולא להאמין שבני אדם מסוגלים לכאלו רמות של תעצומות נפש. תהנו

את הספר קראתי לראשונה לפני 30 שנה ואולי יותר,מאז קראתי מאות ואולי יותר ספרים.אני יכול להגיד שספר הרפתקאות כל כך מופלא לא נתקלתי...הרצון לחיות מובא בספר בצורה הכי דרמטית ואמחתית. דוד הוארט מצליח לגרום לי להרגיש שאני מתלווה לגיבור וחש את כל תחושות הכאב והפחד שמאפיינים חייל אזרח הנמצא במנוסה מתמדת.זה לא הרפה ממני עד שהשגתי את הספר בימים אלה וכל התחושות חזרו אלי..צריך לקבוע את הספר כספר חובה לבני הנעורים...
יוסי

את הספר קראתי לפני איזה 8 שנים כשנתקלתי בו במקרה. מבחינה ספרותית אני לא זוכר שהוא היה בעל איכויות יוצאות דופן, אבל העברית המיושנת מרהיבה, הרפתקאות והתלאות שעברו על הגיבור, חייל קומנדו מאומן היטב בהרים המושלגים של סקנדינביה במלחמת העולם השניה, הם מעל לכל דימיון (הסיפור הוא אמיתי), וכח הרצון לחיות מתגלה במלוא עוצמתו.