ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 במרץ, 2018
ע"י רוני
ע"י רוני
ספר ראוי בהחלט.הרעיון לתאר 50 שנות חברות של 7 לוחמי חטיבה 55 דרך עלילותיהם מאז הקרב על שחרור ירושלים ב -67 הוא רעיון מעניין ודרכו ודרך תיאור חייהם ומעשיהם של השבעה משרטט המחבר 50 שנות מאבק בין האידיאולוגים של גוש אמונים - חנן פורת, ישראל הראל ויואל בן נון לבין הקיבוצניקים אביטל גבע האמן חבר קיבוץ עין שמר, מאיר אריאל הזמר/משורר/טרובדור מקיבוץ משמרות, אריק אכמון הקיבוצניק לשעבר מגבעת ברנר ואחר כך מנצר סירני - חתנו של מנהיג מפ"ם יעקב חזן ולהבדיל מהם אודי אדיב בן גן שמואל שהלך הכי רחוק עד דמשק ולכלא הישראלי. 3 אנשי גוש אמונים ניתן לומר הקדישו חיים ומעשים לטובת האידיאולוגיה שלהם ולא כך בדיוק 4 הקיבוצניקים שכל אחד מהם הצטייר בעשייה הישראלית אם באמנות, אם במשוררות, אם בעשייה כלכלית והצד האידיאולוגי שלהם לעומת החבר'ה מגוש אמונים היה יותר צדדי ולא עיקרי בעשייתם. היפה בספר הוא החברות ביניהם למרות הפער האידיאולוגי. האירועים המוזכרים בספר די מוכרים למי שחי את התקופה הזו (כמוני למשל) אם כי יש לא מעט דברים חדשים לי שמאירים ומחדשים - כמו הסיבה למה לא הוכנסו לספר "שיח לוחמים" דבריהם של אנשי "מרכז הרב", כמו הפגישות הרבות הדיסקרטיות של יואל בן נון עם רבין ועוד. ניכר שמחבר הספר עשה מאמץ להיות הוגן וללכת בין הטיפות בתיאורים שלו אם כי יש נטייה מודגשת קצת "לרומם" את אנשי הגוש (בעוד שאני למשל חושב שמעשיהם יותר מאשר גרמו תועלת, גרמו נזק חסר תקדים ולא ניתן כמעט לתיקון). ספר בהחלט מומלץ למי שרוצה לקרוא היסטוריה של 50 שנה דרך סיפורם של השבעה וכך גם להכיר טוב יותר את הדמויות שכולם מוכרות בחברה הישראלית.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הסקירה. נשמע מעניין.
אתה יודע, לפעמים אני תוהה מה היה קורה אם מדינת ישראל לא הייתה מקימה שום ישוב בשטחים שכבשנו במלח' ששת הימים. כלום. לא בגולן, לא בבקעת הירדן, ובטח שלא בשאר המקומות. ללא הסכמי שלום. פשוט מניחים למה שהיה לפני המלחמה להישאר כפי שהוא. האם מצבנו הלאומי-בטחוני-חברתי-כלכלי-חינוכי היום היה טוב יותר? |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת