ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 בפברואר, 2018
ע"י MishaEla
ע"י MishaEla
התרגום הראשון לעברית של רומן מכונן זה יצא ב-1971 בהוצאת עם עובד, בתרגומם של אברהם יבין ודניאל דורון. מכיוון שלא קראתי אותו, או אף ספר אחר של ג'ויס, מעולם, התרגשתי מההזדמנות שהעניקה לי הוצאת כרמל לקרוא את הקלאסיקה הזו בתרגום חדש, של מי שנולד, אני מעריכה, בעשור בו התוודעו קוראי העברית לספר זה לראשונה.
ב"דיוקן האמן" עוטה עליו המחבר את דמותו של גיבורו, סטיבן דדלוס, וכותב את עצמו באופן הפואטי ביותר שניתן לתאר. הפרספקטיבה בספר שייכת באופן בלעדי לסטיבן, ילד אירי קתולי שאת התבגרותו מלווה הרומן במספר מישורים.
מילד מוכשר, רגיש וחושב, גדל סטיבן לנער בעל תיאבון מיני גדול. הוא מממש את תאוותיו הכמוסות בסיטואציות מפוקפקות, אך מרגיש אשמה גדולה בגלל חטאיו ומתייסר בינו לבין עצמו. סטיבן שומע במסגרת בית הספר הרצאה דתית ארוכה ומפורטת עד מאוד על העונש האכזר הצפוי לחוטאים שלא חזרו בתשובה: חיי נצח בגיהנום. דבריו של הכומר משפיעים עליו עמוקות והוא מבצע שינוי מהותי בחייו, שינוי שכולו חרטה וניסיונות כפרה.
מכירים את זה שבמאֵי קולנוע מראים את גיבור הסרט מתבגר במספר שנים באמצעות פריים אחד, שבו פניו וגופו של הגיבור הופכים בהדרגה מצעירים למבוגרים יותר?
ככה כותב ג'ויס; מבלי שנשים לב ובטבעיות רכה, מתקדם סיפורו של סטיבן מתקופת הילדות אל שנות נערותו, ומתקופת נערותו הסבוכה מחליק היישר אל ימי האוניברסיטה; והנה מתנשא לעינינו פתאום סטיבן אחר, סטודנט צעיר, אמן.
"דיוקן האמן", שראה אור לראשונה כספר ב-1916 בארה"ב, הוא פרוזה מיוחדת במינה, ומחברה הוא משורר. זוהי יצירת אמנות שקריאתה, מצד אחד, עלולה לייגע ולהטריד, כפי שהתבוננות ממושכת בציור של אֶשר או של דאלי עשויה להשפיע עלינו; אך כל אותם הרגעים היחידים, הניצוצות הללו המרכיבים את מכלול הקומפוזיציה, הם-הם בעלי המטען הספרותי והאנושי הנדיר, היוצא מן הכלל.
כל מי שחווה התבגרות, היה מאוהב, התמודד עם בני גילו, חיפש את זהותו וגיבש את אישיותו הלאומית, הרוחנית והמקצועית - ימצא בספר זה נקודת אחיזה מהדהדת, יופי לשוני עצום ועומקים אינטלקטואליים בלתי נדלים. הקריאה ברומן זה דורשת ריכוז חד ועולם נפשי מורכב, ללא ספק; אך תרגומו הוירטואוזי של יותם בנשלום הופך את החוויה כולה לנגישה, לאפשרית, לנערצת.
אז מי מפחד מג'יימס ג'ויס?!
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אנקה
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
תודה משאלה, צודקת לנסות תמיד אפשר.
הוא כבר בידי.
|
|
|
MishaEla
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אופס, הרגע ראיתי את תגובותיכם.
תודה רבה לכולכם. מסמר, קרעת אותי מצחוק. זה כמו להשוות גרגר אבק ליהלום מלוטש :) אנקה, תנסי. לפחות עמוד. זה לא כזה נורא. אולי תתחילי עם הדיוקן קודם. אבל לא בכוח :) המטרה להינות, בכל זאת. |
|
|
אנקה
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
אותי הוא מפחיד כנראה מאוד.
יש לי כבר כמה שנים את 'יוליסס' ולא העזתי אפילו לקרוא עמוד ממנו.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
שונרא, אותי הוא דווקא מפחיד.
ג'ויס נשמע לי כמו ג'וג'ו מויס במילה אחת...
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
לא מפחדת מג'ייס ג'ויס אבל הדיוקן על העטיפה קצת מפחיד.
|
|
|
עמיחי
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
כתבת יפה ומסקרן. תודה רבה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
כתבת נהדר.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
