ביקורת ספרותית על אבא אחר [צמרת] מאת צפורה לביא
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בפברואר, 2018
ע"י לי יניני


ראשית דבר: גילוי נאות, את צפורה לביא אני מכירה אישית וקראתי את כל ספריה. ספריה נוגעים, מכמירי לב ומעוררי מחשבה. לדעתי האישית כולם מרתקים ומסקרנים כאחד.

צפורה לביא פתחה בפניי נושא, שרבים ואני אינם בקיאים בו. "משפחות אומנה".

משפחות אלה אוספים לבתיהם, ילדים בסיכון חיים שהוצאו מהוריהם הביולוגים, ומעניקים להם חיים חדשים.

משפחות אומנה מהוות מסגרת משפחתית חילופית, לילדים שעברו התעללות פיזית, נפשית או מינית. משפחות האומנה מאפשרות לדאוג לרווחתם והתפתחותם של הילדים, בדרך כלל לתקופה של מספר חודשים, ולעיתים גם שנים עד גיל 18. בזכות משפחות האומנה, הילדים הללו זוכים לחוויות חיים מתקנת, המאפשרת להם לממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

משפחות אומנה הינה תחנה זמנית בשונה לגמרי מ"אימוץ". האומנה מספקת אך ורק מענה זמני ומידי לילדים בסיכון!

בישראל יש לא מעט ילדים שממתינים למשפחות אומנה. מעיון בנתונים במרשתת מצאתי שכיום מטופלים כ-4000 ילדים בכ-2500 משפחות אומנה.

בישראל האומנה מוסדה במשרד הרווחה והפכה לכלי טיפולי, מפוקח ומתוקצב, ואותן משפחות אומנה מקבלות סיוע כספי ומקצועי ממשרד הרווחה.

בספר "אבא אחר" אין לנו משפחה. יש לנו רק אבא אחד: אבי גינור.

אבי גינור בן 40, מרצה באוניברסיטה הפתוחה, ומכין סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה תעשיה וניהול. את רוב עבודתו הוא מבצע מכורסת חדר העבודה בביתו.

תאונת דרכים מחרידה וקשה נטלה ממנו את אשתו וילדיו, והוא היחידי שניצל.

כעבור שלוש שנים של אבלות, טיפולים אצל פסיכולוג, ניתוק הקשר עם חבריו למעט אימו, נחתה ה-ה-א-ר-ה.

באחד הימים הוא פגש מודעת בעיתון ששינתה את חייו. אותה מודעה גורלית דרשה משפחת אומנה, לילד שאף משפחה לא חפצה להתמודד איתו. מי הילד? אריק בן 10.

אריק לא היה ילד קל. ללמוד הוא לא ממש אהב. אריק יצא בבוקר "כאילו" לבית הספר, ואם היה מגיע לבית הספר, היה נעלם לאחר מספר שעות. הדבר היחידי שגרם לאריק להפסיק לברוח מהלימודים, היה רק וכאשר אבי הסביר לאריק שאם ימשיך במנוסתו מהלימודים, יעבירו אותו לפנימייה בירושלים, ששם יש פנימייה סגורה ליציאות ללא רשות.

לאחר הצטרפותו של אריק לאבי גינור מגיע דובי. לדובי יש את שרית אחותו היפיפייה, ואימא מבוגרת בצפון הארץ, שמטפלת בקשישה תמורת מגורים. בניגוד לאריק, דובי היה תלמיד חרוץ, מצטיין, מנומס שכל מורה היה גאה בו. אבל דובי היה "חסר דת". אימו נוצרייה ואביו יהודי, כך שבעיני היהודים הוא נוצרי, ובעיני הנוצרים הוא יהודי, ולכן אף משפחת אומנה לא רצתה בו.

לאריק ודובי מצטרפת דלית המתוקה וההיפראקטיבית בת ה-4. האם-הילה, עם סיפור חיים משלה, ומצב כלכלי רעוע הרשתה לעצמה ליטול את הילה אליה רק בסופי שבוע.

בליווי המכשולים ובצל הטרגדיה, אט אט אבי שב לאיתנו ושיקם את עצמו ואת הילדים. אבי חזר למעגל החברתי, הכיר אנשים, נעזר ביומנים שאשתו כתבה, וממנה למד על ניסיונה בחינוך ילדים, ואף הצליח להתאהב.

העלילה קולחת, כתובה לרוב בגוף ראשון בשילוב קולות נוספים, ופותחת לקורא אשנב לעולם לא מוכר.

קל להתאהב באבי גינור, שכול כולו נתינה. אם השם אבי לא היה ניתן לו הייתי קוראת לו "נתן". הילדים היו לאבי לקביים, והם סייעו לו להעמיד את עצמו מחדש.

הדמויות הנוספות שעטפו וסייעו לאבי: אימו, אתי העובדת הסוציאלית מלשכת הרווחה, שרית-אחותו של דובי, שלמרות גילה ידעה לנתב בין משעולי החיים, ואחרונה חביבה איריס-אישיות מושלמת שהשלימה את אבי ככפפה. אין דברים כאלה! לדעתי גם השם איריס הולם אותה. איריס על שם הפרח עם עלי הכותרת הייחודיים ומגוון צבעיו. באותה נשימה אני מניחה שגם השם "אבי" נבחר במכוון. הרי זה קיצור שמו של אברהם, אבי האומה היהודית שעמד בגבורה בניסיונות רבים לרבות עקדת יצחק.

דמויות המשנה סיקרנו והטיבו עם העלילה ברם, מצאתי בהם חסך.

למרות הקפיצות בין הזמנים, הכותרות משנה שלא תמיד הוסיפו, ההגהה הרפויה, שגיאות סופר ובילבול בשמות לדוגמא: בעמוד 175 שורה ראשונה היה צ"ל להיות כתוב אבי ולא אריק, אהבתי את הספר, ובעיקר את ההזדמנות לעמוד על נושא שלא נמצא בכותרות.

הספר מגולל לקורא כמבנה. בחלקו הראשון הותקנו יסודות המבנה: אבי, הילדים, גרעין המשפחה ועוד, ובחלקו השני של הספר הותקנו קירות המבנה, והם הכילו את חיי היום יום של אבי, הילדים וסביבתו.

אהבתי את האיור שנבחר לעטיפה, בו גבם של הבוגר והקטין מופנה לצופה. איור עם מסר למחשבה ... מי הפנה את הגב ולאן פניהם מועדות וצופן בעתידם?

הספר "אבא אחר" נוגע, ומפנה את הקורא לעולם אחר ושונה של ילדים בסיכון ומשפחות אומנה.

לסיום ציטוט מדברי ג'וני דפ: "אתה יכול לסגור את העיניים שלך לדברים שאתה לא רוצה לראות, אתה לא יכול לסגור את הלב לדברים שאתה לא רוצה להרגיש".

קריאה מהנה.

ציפי תודה ענקית!

לי יניני


הוצאת: ספרי צמרת, פרוזה מקור, 262 עמודים, שנת 2017



17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני שבועיים)
דינה, אני בטוחה שהם עוברים המון מבחנים ום בעלי איתנות כלכלית.
dina (לפני שבועיים)
חידשת לי. לא ידעתי שהורים יחידנים יכולים לשמש כמשפחת אומנה. נשמע כספר טוב.
לי יניני (לפני שבועיים)
זשלב גם אני לא ידעתי על כך. תודה
סקאוט (לפני שבועיים)
זשל"ב- חידשת לי. לא ידעתי הוא מאומץ! תודה על המידע החדש.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שבועיים)
סקירה מעניינת על נושא קשה אך גם מרגש.
ידעת שסטטיק אומץ על ידי משפחת אומנה? ההורים נטשו אותו, ותראי איך הוא מצליח... חבל שיש אנשים שנוטשים את הילדים שלהם מסיבות שליליות.
לי יניני (לפני שבועיים)
Pulp....זה כבר מאחורינו...אני ההיפך...ממש אהבתי
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
אהבתי ללמוד, אבל לא הכל ולא כל כך אהבתי את בית הספר.
לי יניני (לפני שבועיים)
חגית וplup תודה... Plup למה? לא אהבת ללמוד?
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
לי, סקרת אותו יפה. גילוי נאות: גם אני לא פעם הייתי הולך כאילו לבית ספר וחוזר הביתה כאילו מבית הספר.
חגית (לפני שלושה שבועות)
משפחה קרובה שלי,
שימשה כמשפחת אומנה לילדה, שהאימא לא תפקדה שם, וכעבור כמה שנים הוסיפו עוד ילד באימוץ רשמי, נוסף לשני הבנים הפרטיים שלהם.
הם גידלו את כולם באהבה אין סופית.

כתבת יפה, לי.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
סקאוט, קוראים לזה ספרים אמיתיים.
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
מסכימה עם אפרתי. בנושא הזה אנחנו הרבה יותר מתקדמים משאר המקומות בעולם
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
סקירה נהדרת לנושא מסקרן וטעון.
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
מסכימה עם אפרתי. בדיוק לפני חודשיים ראיתי סרט על שפית בריטית שאומצה בילדותה ונאלצו למסור אותה למשפחת אומנה שגם היא הייתה לא משהו. אם המשפחה המאמצת סבלה מאלכוהוליזם.
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
הנושא חשוב מאוד. משפחות אומנה בארץ עושות מעשה חסד ענק מאין כמוהו. אני כותבת בארץ, כי בחוץ לארץ המצב עגום ממש. משפחות אומנה הן משפחות שזקוקות בעצמן לאומנה, והילדים נפלטים לסמים או סובלים מהתעללות כזאת או אחרת.
אז הנה לכם, יש דברים בארץ שמפותחים בהרבה מאשר במדינות המפותחות ביותר כמו בריטניה וארצות הברית.
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
חני בהחלט. תודה ...כן כתבתי מהלב עד כמה שאפשר לחשוף כאן
חני (לפני שלושה שבועות)
זה נראה שהנושא ריגש אותך כי כתבת מהבפנוכו. צריך להבין שכל מה שקשור במשפחה לעיתים משתבש.
לא תמיד זה מצליח לילדים או להורים וטוב שיש
שומרונים טובים שמצילים ילדים כאלה..
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
סקאוט תודה
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
אין בעיה. ויאי!
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
אגב סקאוט, גם אני אוהבת את השחקן הזה. תודה
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
סקאוט תודה רבה. אשמח שתעתיקי תגובה זו לדף שלי בפייסבוק. אני אהובת לקרוא על נושאים שרחוקים ממני בחיי היום יום
סקאוט (לפני שלושה שבועות)
ביקורת מצוינת, לי. לאחרונה את מביאה לנו ביקורות על ספרים עם נושאים עדינים ולא קלים לעיכול. נשמע ספר רגיש חרף בעיותיו.

והציטוט בסוף, נהדר! שחקן אהוב עלי במיוחד.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ