הסיפור מתחיל בנער צעיר שהוא קצת חנון כזה שלא ממש מתייחסים אליו, והוא גם יתום מאם וגם אבא שלו לא ממש נמצא בבית, בקיצור ספר נוער רגיל למדי. הנער מוצא את עצמו אחרי פגיעת ראש במקום מוזר על אי שיש בו כל מיני מבנים שלא ממש נראים כמו בית חולים, ולאט הוא מגלה שאמורים להיות לו כוחות כלשהם והוא יוצא להרפתקאות לא ברורת בחיפוש אחרי משהו לא ממש ברור, עם קבוצת נערים בני גילו שגם הם לא ממש ברורים. בקיצור ספר נוער רגיל למדי.
די נהניתי מהספר, למרות הרגילות שלו, וגם היה חסר לי את כל המאפיינים של עולם פנטזיה עם יותר עומק ותיאורים ויותר פרטים על הדמויות, אבל כאמור, ספר נוער רגיל.
הכתיבה של לרנג'יס היא טובה, לא משובחת במיוחד, לא מדוייקת במיוחד, לא שנונה במיוחד למרות הניסיונות, בקיצור כמו ספר נוער רגיל.
בקיצור של הקיצורים, לא חיפשתי כאן משהו מיוחד וגם לא מצאתי משהו מיוחד, עדיין נהניתי מהקריאה ומכל מיני רעיונות נחמדים, אבל היו גם קטעים לא ממש ברורים, כמו למשל הכוחות, או חוסר קוהרנטיות בין העלילה לדמויות, אבל מכיון שלא ציפיתי ליותר מידי אז גם לא התרגשתי מכל הבעיות שהיו לי בקריאה.
אבל אם אתם בני נוער שמחפשים ספר נוער, נראה לי שדווקא תהנו...

כשחזרתי ארצה מטיול בארצות הברית ומצאתי אותו על השולחן שלי, התרגשתי.
פלשבק- הנה אני, חודש בערך לפני, פותרת ושולחת את הפיצוחים של ראש אחד, ומקווה. -סוף פלשבק
לא חשבתי שאני באמת אזכה בפרס, ובטח שלא שזה יהיה ספר!
אז כמו שאמרתי כבר, כשמצאתי אותו, התרגשתי.
מייד סגרתי את הדלת של החדר, לקחתי אותו ביד, ונכנסתי למיטה מתחת לפוך.
מה לעשות, אין כמו לקרוא במיטה.
אז בהתחלה קראתי את התקציר.
זה היה נשמע ממש טוב, אז פתחתי את הספר.
ב-5 עמודים הראשונים (בערך) זה עניין אותי.
בעמוד השישי- קצת פחות.
בעמוד השביעי- פחות.
ככה זה המשיך, פחות ופחות, עד שכבר הפלתי את הספר ונרדמתי.
אולי זאת רק אני- אבל כשראיתי מי הסופר (והעורך), ציפיתי להרבה.
אך מה לעשות, הציפיות שלי לא התגשמו.
שלא תבינו אותי לא נכון- זה ספר נחמד, אבל הוא לא משהו שהייתי קוראת אלא אם כן משעמם לי.
אז מצטערת לאכזב אתכם, אבל אני נותנת לו 4-3 כוכבים מקסימום.

אז, סיימתי את הספר כבר לפני שלושה ימים, אבל לא ממש הייתי בבית כדי לכתוב ביקורת על הספר. אז אני כותבת אותה עכשיו.
אבל לפני שאני מגיעה לביקורת-ביקורת, אני רוצה להבין למה אמרו לי שהספר הזה גרוע. כי את ה אני ממש לא הבנתי. הספר היה יפה סך הכל וזה שלא היו שם כמה פרטים שיש *בכל* ספר נוער, לא אומר שהספר גרוע יותר.

אני מוסיפה את זה טיפה באיחור, אבל אני פשוט חייבת להוסיף:
אני חושבת שהבנתי למה אני הצלחתי לאהוב קצת את הספר, בעוד שאחרים שנאו (או לא אהבו) אותו. הסגנון שלי שונה משל אחרים, לא הברה אבל שונה. נגיד, היו ספרים שהיו (בערך) סגה עולמית ואני, לא אהבתי אותם. אז אני חושבת שזה אחד הספרים שהכל הפוך - אני יחסית אהבתי את הספר ואחרים לא.
אבל אין מה לעשות, לכל אחד יש את הסגנון שלו. ואם כולם היו אותו הדבר, היו אוהבים את אותם הדברים, אני לא ממש בטוחה שהעולם היה מושלם, כפי שאולי יש אנשים שחושבים כך.

.
.
.
.
.
ועכשיו ל...

ב - י - ק - ו - ר - ת - !

ושוב חזר לי המחסום כתיבה, אז הביקורת קצרה ובטח חסרים לי פרטים שרציתי להגיד לפני יומיים-שלושה על הספר

[הביקורת עלולה להכיל ספויילרים. אני אשתדל להודיע עליהם, אבל עדיין היזהרו לכם...]
{הביקורת מכילה דעות אישיות שלי}


הכריכה
היא מעניינת. אבל גם לא ממש מובן עד הרגע שאתה מסיים את הספר או באמצע שלו לפחות.

התקציר
דבר אחד לא הבנתי: איך הם יודעים בדיוק שעוד שישה חודשים הוא עתיד למות. הריי לא כתוב פעם אחת שהוא ימות בעוד שישה חודשים, זו סתם השערה שמי שכתב את התקציר הסיק.
אבל סך הכל התקציר הוא תקציר ממוצע שבדרך כלל יותר דפוק ממה שבאמת קרה בספר.

הכתיבה
הכתיבה הייתה טובה.
אהבתי שמידי פעם היו ציורים כאלה שממחישים את מה שקורה, זה היה לדעתי דבר ממש טוב.

הדמויות
ג'ק -
נחמד בסך הכל. לא ממש עפתי על הדמות. כל דמות פה הייתה ממוצעת אבל משהו שונה היה אצלו, בדרך כלל קצת יותר קשה לי להתחבר למישהו כשהסיפור מסופר מנקודת המבט שלו, אבל עם ג'ק זה היה קל ונוח. היה כל להבין את הדמות ואת המניעים והרקע שלה.

מרקו -
*אני לא בטוחה אם זה ספויילר, אז תחליטו אתם אם לקרוא את זה*

אני רק חייבת לומר שלא אהבתי את מרקו מהפעם הראשונה שהוא הוזכר, משהו בו אמר לי שהוא מעצבן.

*אם היה פה ספויילר הוא נגמר*

אלי -
אלי הייתה נחמדה כזו. דמות טובה.

קאס -
אני חייבת להגיד שהוא אחת הדמויות האהובות עליי, הוא היה חמוד וקצת הצחיק אותי והוא היה חכם.

דוקטור ביגאד -
אתה אדם מוזר. נקודה.
זה כל מה שיש לי להגיד עליו.
אה, ומעצבן. ^^

טורקין -
אתה דפוק ומעצבן.

ולכל שאר הדמיות - יש כאלה נחמדות, (עוד) כאלה מעצבנות וכו'...

פתיחה. עלילה. סיום.
בסך הכל הסיפור היה בנוי יפה.
הרוב מובן וברור. רוב מתאים לעלילה ומתקשר לי טוב.
הסיפור טוב ונגמר בצורה מעצבנת, בעיקר כי אין לי את ההמשך של זה...

אה, ולשם שינוי יש ספר נוער ללא סיפור אהבה. (בספר הראשון לפחות, אני לא יודעת מה יקרה בשני).

הסיכום שלי
אני אהבתי את הספר, אני לא יודעת מה איתכם...


אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי: ;)
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה (הקצר יחסית), תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת XD

ספר מגניב.
אני אוהבת פנטזיה ותמיד חוזרת אליהם, נכון שיש ספרים מעולים אחרים בנושאים אחרים אבל,,

בחיי היום יום הפנטזיה עוזרת לפעמים לחלום על דברים אחרים. ולספר זה,
הספר מתחיל על ילד בן 13 בשם ג'ק שאמו נפטרה ומאז אביו מנסה כל הזמן לא להיות בבית (כמובן, שלא יזכיר לו את אשתו... במקום להתמודד), ז'ק חולה וימיו ספורים, הוא אמור למות תוך 6 חודשים. פתאום הוא נופל ברחוב "נלקח" לבדיקה בבי"ח ואז מוצא את עצמו במקום זר עם עוד 3 ילדים שהם בדיוק כמוהו. כאן מתחילה העלילה.....
בפועל מתברר שיש להם גן מיוחד והם מופלאים מהעבר מיבשת אטלנטיס.... הם צריכים למצוא את קולוסוס. איך זה מתקדם? איפה הם? למה נחטפו? האם הם יכולים לברוח? ועוד שאלות תצטרכו לקרוא בספר. ספר עלילתי מוצלח לדעתי, כמובן שהוא חלק מסידרה והכותב פיטר לרנג'יס שכתב כמה מספרי 39 הרמזים מעולה בכתיבתו.
למרות שהספר מוגדר כספר נוער ממליצה גם לאחרים תשנו תפיסה ותהנו. מחכה לספר השני....

הלכתי אתמול לחנות ספרים, ותכננתי לקנות ספר יחיד, אך התברר שהוא במבצע של "ספר שני בחצי מחיר", אז ביקשתי מהמוכר לראות את מדף ספרי הפנטזיה, כי אני מאוד אוהב פנטזיה, הספר היה נראה נחמד, אז לקחתי אותו בגלל המבצע, וכמה חבל שהיה בזבוז זמן מוחלט.
לא הצלחתי להגיע לע''מ 100. העלילה לא הייתה משהו, הדמויות לא היו משהו, ובאמת שזה אחד הספרים שהפסקתי לקרוא לפני שהתחיל לי הכאב ראש.
פעם אחרונה שאני קונה ספרים שאינני קראתי קודם בספרייה, באמת שהספיק לי כבר מהמצב הנורא הזה. [למרות שיש סיכוי שלא אצליח לעשות זאת, אך אני עדיין אנסה!!].

"הקלוסוס מתעורר" הוא ספר מעניין ומפתיע.
הספר הזה הוא...אני פשוט לא יכולה להסביר!
זה ספר כל כך יפה, שמסופר בגוף ראשון, מעניין, מותח, יפה, מרגש ומפתיע.
הרבה דברים היו מאוד מפתיעים בספר כמו *ספויילר* שמרקו בגד בהם! אני פשוט לא היתי מוכנה לזה וכל כך התעכזבתי והבנתי את ההרגשה של החברים שלו...ופשוט כל כך היתחברתי לספר!
כבר ניגמר הספויילר למי שלא הבין :) (מאז השלוש נקודות).
פיטר לרנג'יס הוא סופר מדהים שהיה גם חלק מסופרי הסידרה 39 רמזים (שגם עליה אני מאוד ממליצה) והוא פשוט כותב כל כך יפה ופשוט אף פעם לא תדעו מה הדבר הבא שיקרה.
אני פשוט ממליצה מאוד על הספר.

יש לי כמה דברים להגיד על הספר

ממש אהבתי את הספר. העלילה מותחת, לפעמים צפויה יותר לפעמים פחות ספויילר נו באמת מישהו באמת חשב שמרקו מת!? סוף ספויילר

ביאס אותי שאם אתה לא קורא ברצף את הספר מההתחלה עד הסוף אז אתה יכול לשכוח את המושגים העיקריים בספר. לא הבנתי למה היה כתוד בתקציר שהדמות הראשית עומדת למות תוך 6 חודשים אבל בספר עצמו לא היה כתוב על זה כלום.

לסיכום,
את הספר, למרות שהוא מעולה, לא סביר שאני אזכור אותו שנה הבאה מהסיבה הפשוטה שמשהו בו מזכיר כול ספר פנטזיה אחר(כמו פרסי גקסון וכדומה). הספר עמוס פרטים כך שלפעמים ממש דילגתי על חצי עמוד. אבל הספר גם מחדש משהו. אהבתי את הדמויות (למרות שהמבוגרים הצטיירו כאנשים טיפשים ומוזרים) ואני ממליצה בחום לקרוא את הספר (ברצף)

-שירה-

ראשית אגיד, אם אתה לא ילד או נער צעיר, כדאי לך לוותר על הספר.

בקשר לסיפור עצמו.. מתחיל בחצי כוח עם הצגה של הדמויות וסוג של אווירה של משהוא מסתורי..

יש כמה רגעים של מתח או עיניין אבל תמיד זה מרגיש מפוספס, עוד כמה דברים אציין שהסוף פשוט דבילי ברמות(מרגיש לא קשור) ושם הספר סתם לצורך פרסום ולא קשור לעלילה כמעט.

כניראה לא אמשיך עם הסדרה(שמיקרה הגיעה אלי הספר ונתתי צאנס)

ספר בסדר אפילו טוב אבל אני לא חושבת שיותר מזה. הספר השני יותר טוב